הַמִּתְנַדְּפִים בָּעָם

הַמִּתְנַדְּפִים בָּעָם

 

 

יָפִים וַעֲיֵפִים

עִם דִּמְיוֹנוֹת שֶׁל נִרְדָּפִים

שׁוֹלְחִים מִכְתָּב וְעוֹד אֶחָד: שׁוּרַת הַמִּתְנַדְּפִים.

 

הַמִּתְנַדְּפִים בָּעָם!

בְּנֵי חַיִל, חֵיל חָלוּץ!

בִּפְרֹם פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל הֵם מִתְנַדְּפִים בַּחוּץ!

 

בַּחוּץ נָדִיף כִּי חַם

וּבַמַּזְגָן עָדִיף.

אַךְ הֵם – הַצְדִּיעוּ! – מִתְנַדְּפִים בְּלֵף רָחָף, נָדִיף!

 

אַתָּה תָּלוּי עַל חֶבֶל,

וּבָאֲוִיר לָפוּת,

הֵם מַחְזִיקִים אוֹתְךָ מִלְּמַעְלָה – כֵּן, בְּהִתְנַדְּפוּת!

 

יָדָם בַּחוּט אוֹחֶזֶת,

יָדָם עַכְשָׁו תַּשְׁמִיט –

הֵם הִתְנַדְּבוּ וְהִתְנַדְּפוּ. אֵין שׁוּם חוֹבָה רִשְׁמִית.

 

אֵין שׁוּם חוֹבָה רִשְׁמִית.

הָעֲזִיבָה תָּמִית. 

הוֹ הַיָּפִים הַמִּתְנַדְּפִים, כָּל כָּךְ יָפִים תָּמִיד. 

 

אֶרֶץ רְפָאִים

(לְפָרָשַׁת דְּבָרִים)

 

 

"רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים 

וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים".

כִּי רֹב רוֹפְאִים אוֹמְרִים: נַצִּיל, נָקִים;

אַךְ מִי-בָהֶם, בְּכִירִים מְפֻנָּקִים,

חוֹסְמִים אֶת הַחוֹלִים וּמְאַיְּמִים – 

אֵימָה. 

לִרְאוֹת וְלֹא לְהַאֲמִין.

 

חֲצִי חֲלוֹם

 

 

לָלֶכֶת (פְרָאיֵרִים גְּמוּרִים!) לְכֶנֶס "וְאָהַבְתָּ".

לָלֶכֶת עַל הַדִּיל שֶׁל גַּנְץ וּלְוַתֵּר בְּצַוְתָּא. 

לָלֶכֶת לְחִבּוּר, גַּם אִם בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹר.

לִזְכֹּר שֶׁגַּנְץ, בְּהִתְחַשֵּׁב בִּסְבִיבָתוֹ, גִּבּוֹר. 

לַחְתֹּךְ אֶת שְׁלַב הַהֶפְסֵדִים. לִבְלֹם אֶת הַדִּמּוּם:

תּוֹחֶלֶת אֵין בְּזֶה כִּמְעַט, אֲבָל שָׁוֶה כָּל מוּ"מ. 

לֹא לְהַחְדִּיל אֶת הַצּוֹדֵק בִּגְלַל אִיּוּם מַבְעִית,

אַךְ לְהָבִין: הֻכֵּינוּ כָּאן בַּהֲפִיכָה צְבָאִית

וְכוֹחַ אֵין לְלֵיל דָּמִים וּבָאנוּ עַד מַשְׁבֵּר

בִּגְלַל סְחִיטָה שֶׁל בִּרְיוֹנִים – וּבְכָל זֹאת: לְדַבֵּר.  

לִכְלֹא אֶת חֶנֶק הַשְּׂרֵפוֹת בְּהִשְׂתָּרֵר שָׁרָב.

חֲלוֹם הַדּוֹר שָׁבוּר בֵּינְתַיִם; הַמֵּרַב – פְּשָׁרָה. 

 

לֹא לְהִתְעַלֵּל

 

 

לֹא פּוֹפּוּלָרִי, אַךְ צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵל.

וְאִם צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵל, אֶשְׁאַל.

מַדּוּעַ עַמִּירָם בֶּן אוֹלִיאֵל

שֶׁעֲווֹנוֹ, אִם הוּא שֶׁלּוֹ, נוֹאָל,

וְלֵב כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ בּוֹ גּוֹעֵל,

אַךְ אִשּׁוּמוֹ הוּא פְּרִי שֶׁל עֵץ מֻרְעָל –

מַדּוּעַ דַּוְקָא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל

מִכָּל כֻּלָּם בְּתָא בִּידוּד נִנְעָל,

כְּכֶפֶל-עֹנֶשׁ, כְּעִנּוּי מוֹעֵל, 

כְּהִתְעַמְּרוּת מֵעֵבֶר וּמֵעָל? 

אִם יֵשׁ סִבָּה – גַּלּוּ, בְּשֵׁם הָאֵל.

אִם לֹא – תּוּשַׂם הַהִתְעַלְּלוּת לְאַל.