עורך הדין מיכאל ספרד הוא כבר 15 שנה הפרקליט המוביל את מרדף ארגוני השמאל אחרי מפעל ההתיישבות הציוני מעבר לקו הירוק. גלי החורבות בעמונה, במגרון, בשכונת האולפנה בבית אל ובנתיב האבות הם מתוצרתו. ממשלת ישראל נגררה בגללו להוצאה של עשרות מיליוני שקלים כפיצויים לעקורים, ונקלעה שוב ושוב למשברים פוליטיים חריפים. כבר ארבע־חמש פעמים הוא גרם לה לעקור אנשים מבתיהם, בלי שיצליח ליישב שם אחר כך אפילו פלסטיני אחד. זו הייתה עקירה לשם עקירה.
בעיני עצמו ספרד הוא כמובן מלאך שרת של זכויות אדם ופטריוט דגול, אך קרבתו הנפשית לאנשים כמו המרגל הסובייטי הבכיר מרקוס קלינברג, חושפת את מניפת המוטיבציות שלו. ספרד לא רק ייצג את קלינברג במשפטו, הוא גם כתב איתו אחר־כך ספר אוטוביוגרפי, שבו נכתבה בין השאר הפנינה הבאה בשמו של קלינברג: "הרגשתי בושה. בושה וחרטה, אבל בעיקר בושה. לא בושה על שפעלתי למען בריה"מ. חס וחלילה. על כך לא התביישתי ולא התחרטתי. הבושה הייתה על כך שנשברתי. בושה וחרטה על ששיתפתי פעולה עם אנשי השב"כ…".
עו"ד שלמה זכריה הוא יד ימינו של ספרד בארגון 'יש דין'. "חברי הטוב שעמל במשרדי על כל תיקי המאחזים יחד אתי", מעיד ספרד על זכריה בספרו החדש, 'החומה והשער'. לפי שעה הם לא הצליחו להגשים את חזונם המשותף של החרבת ההתנחלויות, אך הם בהחלט יכולים להשתבח בהשפעתם הגדולה על דפוסי העבודה של המנהל האזרחי ביו"ש, גוף האכיפה של כל ענייני הקרקעות באזורים ששחררה ישראל ב־1967.
לפני כחודש התקיים במשרד המשפטים בירושלים דיון רב משתתפים על תוכניות הבינוי של עלי. במקום נכח גם ראש המנהל האזרחי תא"ל בן־חור אחוות. צוות קו כחול של המנהל, האמור לבצע את ההתאמות בין עידן הדיגיטציה ובין המפות הישנות ומסמכי הבעלות העתיקים, הציג את ממצאיו. עלי הוא יישוב גדול בן עשרות שנים, שאדמותיו עברו בשעתן בחינת כשרות מדוקדקת של בכירת הפרקליטות פליאה אלבק ז"ל, והנחת העבודה של רוב משתתפי הדיון הייתה שממצאי הצוות נוגעים רק לתוספות קרקע טריות. אלא שצוות קו כחול הפתיע וגילה שהוא פרסם ברבים את מפת עלי כולה, ובכך חשף את היישוב הוותיק להתנגדויות משפטיות, כאילו היה מאחז טרי שמעמדו עדיין רעוע מבחינה משפטית.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט האזרחי, ארז קמיניץ, לא הבין את הצורך בפרסום הממצאים. הוא תהה אם התברר פתאום שפליאה אלבק טעתה בשעתה, והשטח שעליו שוכנת עלי לא היה קרקע מדינה אלא שטח מעובד בידי חקלאים ערבים.
אנשי המנהל השיבו לו שבמקומות יישוב אחרים ביו"ש הקפידה אלבק לוודא שהשטח לא היה מעובד לפחות עשר שנים קודם, ואילו בעלי היא קיצרה את הטווח הזה לחמש שנים בלבד, ולכן "הודענו לזכריה שהוא צודק". כלומר, המנהל האזרחי עדכן ביוזמתו את פרקליט 'יש דין' שיש למעשה בעיה עם עלי. עבור זכריה וספרד, כל פרסום כזה הוא מנוף לאיתור "בעלי קרקעות" פלסטינים ולהגשת עתירות אשר מעכבות את הליכי הבנייה והרישוי לשנים רבות.
קמיניץ הגיב בכעס: האם הודעתם קודם למועצה ולתושבי עלי שאתם מפרסמים את המפה? שמעתם את ההשגות שלהם על כך?
תשובת אנשי המנהל: אנחנו לא חייבים להודיע להם.
קמיניץ: לתושבים לא, ולזכריה כן?
אנשי המנהל: אמרנו לזכריה.
מפרשת הקו הכחול של עלי אפשר ללמוד לכאורה לא רק על קשרי המנהל האזרחי עם עותרי השמאל הסדרתיים, אלא גם על דרך החתחתים שבה מתנהלת לאיטה מרכבת הסדרת המכשולים המשפטיים של ההתיישבות ביו"ש.
לפני כחצי שנה נכנס סוף־סוף לתפקידו ראש צוות ההסדרה פנחס ולרשטיין, ובלשון המעטה אפשר לומר שהוא אינו רווח נחת מהתפוקות של עצמו. כבכיר התיישבות ותיק הוא רגיל להספקים גדולים פי כמה. השבוע הוא קיים פגישת עבודה ראשונה עם ראש הממשלה ויצא ממנה מעודד, אך עדיין מוטרד.
את עוגמת הנפש הגדולה גורמת לו מדיניות המנהל האזרחי. "אני לא יודע אם היא חלם או סדום", הוא אמר עליה לאחרונה. עניינים של מה בכך נתקעים בגלל שרירות לב של קציני מטה עתירי סמכויות. מחלקת הייעוץ המשפטי שם מטילה מכשולים על כל צעד ושעל, ומתנהלת רוב הזמן כמו דובי לא לא.
דוגמה קטנה: המחלקה מתמהמהת ביישום החלטת בג"ץ שאפשרה להפקיע כביש גישה למאחז חרשה שבבנימין, וטוענת שעדיין לא ברור לה כיצד לבצע את ההפקעה. אם היא בכל זאת תמצא דרך לביצוע ההפקעה בחרשה, ניתן יהיה לפתור בעיה דומה ב־15 מאחזים נוספים. אבל לאנשי הייעוץ המשפטי יש זמן, וכל המאחזים הללו תקועים.
לוולרשטיין אין זמן. בשארית חודשי כהונת הממשלה הוא אמור להכשיר 6,000 יחידות דיור. רובן המכריע נפלו בעבר קורבן לבירוקרטיה משפטית השמורה למתנחלים בלבד. היום אפשר להסדיר את מחציתן בקלות יחסית על ידי הפעלת תקנת השוק המפורסמת (סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי), הנוגעת לאזרחים שהתיישבו בתום לב ובהרשאת המדינה על קרקע שהוגדרה בטעות כאדמת מדינה. בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ניתנה לפני חצי שנה הנחיה לקצר את הליכי יישום התקנה, כדי לחסוך מהתושבים שנים רבות של התדיינות משפטית סבוכה. אולם למרות הנחיית היועמ"ש הליכי היישום של תקנת השוק תקועים, ובאופק כבר נשמעים רעמי בחירות. האם ולרשטיין יספיק להסדיר בינתיים 6,000 יחידות דיור?
תגובת המנהל האזרחי: "בניגוד לנטען, עו"ד זכריה אינו מקבל עדכונים שוטפים מממצאי צוות 'קו כחול', ואינו זוכה ליחס שונה מיתר עורכי הדין שמצויים בממשק עם המנהל האזרחי. בהקשר הספציפי של היישוב עלי, עו"ד זכריה הגיש בשנת 2016 למנהל האזרחי השגה על קביעות צוות 'קו כחול'. במסגרת ההליכים הרשמיים של ההשגה, עו״ד זכריה ביקש בהתאם לנהלי המנהל האזרחי לקבל מידע בנוגע לעבודת הצוות, ומידע כאמור הועבר לו.
"אשר לסלילת כביש גישה למאחז חרשה, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין, נערכה עבודת מטה במסגרתה נאספו הנתונים והמידע הרלוונטיים, ואלו הועברו אך לאחרונה לגורמי הייעוץ המשפטי באיו"ש. חוות הדעת בנושא תועבר בזמן הקרוב למשרד המשפטים, וידונו בה כמקובל.
"המינהל האזרחי ורשויות האזור בכלל משתפות פעולה באופן מלא עם כל גורם הממונה על ידי הדרג המדיני לעסוק בנושאי אזור יהודה והשומרון, ובין השאר עם מר פנחס ולרשטיין, ששותף לכל דבר ועניין הקשור לעניין אחריותו"
