לא בכל יום נוחת בתיבת הדואר האלקטרוני מכתב שכותרתו "סליחה, טעינו". אבל זה בדיוק מה שקרה בעת האחרונה לחברים ברשימת הדיוור של ד"ר נחום בלס, מחוקריו הבכירים של מרכז טאוב. מאז תחילת שנות השמונים מתיימר המרכז לספק למדינת ישראל מחקרים ותוכניות פעולה במגוון תחומים חברתיים וכלכליים. ראשי המכון טוענים שהוא "אחד ממכוני המחקר המובילים בישראל, שמציע לקובעי המדיניות ולכלל הציבור ממצאי מחקרים והצעות מדיניות בלתי תלויים, מקצועיים ומבוססי ראיות". מרשים, ללא ספק. ואכן, פרסומי המחקר זוכים להבלטה רבה בעיתונות, לדיונים רציניים, ולחלחול הרעיונות המובעים בהם בין שרים, חברי כנסת ושאר בכירים.
בשנת 2010 פורסם דו"ח המכון לשנה שקדמה לה, ובו פצצת מימן חברתית: "עוד שלושים שנה חלקם של הילדים החרדים והערבים במערכת החינוך היסודי יגיע ל־77 אחוז מכלל הילדים, בזמן שחלקו של החינוך הממלכתי ירד ל־15 אחוז בלבד". איך אומרים אצלנו בחבר'ה? קץ הדמוקרטיה.
לאיום החמור הזה נוסף גרף מפחיד לא פחות. צורתו צורת האות X, והוא מראה בבירור כיצד קו שיעור התלמידים החרדים והערבים נוסק אל על במגמה ברורה ומשולחת רסן לעבר כ־80 אחוזים מכלל התלמידים בשנת 2040, ולעומתו קו מקביל מראה צניחה בשיעור החילונים עד שאול תחתיה של 15 אחוזים בלבד. הגרף עשה את פעולתו מיד. כפי שמעידים חוקרי מרכז טאוב, הוא "התפשט בתקשורת ובשיח הציבורי של התקופה כאש בשדה קוצים, והיה תחמושת חיה בדיון הציבורי בדבר 'הסכנה' שבגידול חלקה של האוכלוסייה החרדית לכלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל".
ובכן, מה מתברר? שלא דובים ולא זבובים. כשמתבססים על הנתונים בפועל, בעשור שחלף מאז התחזית השחורה משחור מתגלה שחלקם של הערבים והחרדים בכלל אוכלוסיית תלמידי החינוך היסודי לא השתנה כמעט. כלומר, במקום להיות כבר באמצע הדרך השמימה, שיעור התלמידים החרדים והערבים בחינוך היסודי נשאר כמעט אותו דבר, אחרי עשור. כנ"ל לגבי אוכלוסיית תלמידי החינוך הממלכתי היהודי, שכזכור הייתה אמורה כבר להיות בדרך הברורה לכליה ואבדון. במקום זאת, היא נותרה יציבה ואיתנה.
חוקרי מכון טאוב מסבירים באריכות מדוע התחזית התפרקה להם בידיים. הדבר קשור בין השאר למגמות מעניינות של חילון מואץ בקרב חרדים, תוצרים דמוגרפיים של העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר, והתמתנות קצב הריבוי הטבעי במגזר הערבי. אבל השורה התחתונה שלהם חדה: "חיוץ פשוט (היינו, שרטוט גרף עתידי לפי נתונים עכשוויים, א"ש), בייחוד כאשר מדובר בתהליכים דמוגרפיים, הוא דבר מסוכן מאוד, ועוד יותר מסוכן כאשר מדובר בשינויים תרבותיים המעורבים בתהליכים דמוגרפיים".
צריך למחוא כפיים לחוקרי מרכז טאוב, נחום בלס ואלכס וינרב. אין זה דבר של מה בכך, לפרסם מכתב שכותרתו "סליחה, טעינו", ולהכות על חטא. מה גם שחייבים לומר לזכות השניים שכבר במחקר מ־2010 הם טרחו לסייג את הדברים ולומר שזו תחזית בלבד, "שניתן לשער שלא תתממש".
הבעיה היא, כרגיל, עם שאר חוזי התחזיות ומפחידי ההפחדות שלא טורחים להתנצל. לא זו אף זו, הם ממשיכים לפרסם גרפים מאיימים שקובעי המדיניות משתמשים בהם כתורה למשה מסיני.
הנה, קחו את הדמוגרף ארנון סופר. בשנת 1987 התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות באותיות קידוש לבנה כותרת מאיימת פרי מחקרו: "בשנת 2000 – ישראל לא יהודית". כיום, כמעט 20 שנה אחרי שהיינו אמורים להפוך למיעוט בארצנו, יהודים הם למעלה מ־60 אחוזים מהאוכלוסייה בין הירדן לים (כולל ערביי יהודה ושומרון). הפריון באוכלוסייה הערבית בירידה מתמדת, המגמות בקרב האוכלוסייה היהודית נמצאות דווקא בעלייה קלה, ולכן השיעור הנ"ל לא הולך ככל הנראה להשתנות דרמטית בעשורים הקרובים.
ארנון סופר עוד נחשב למפרגן־אולטרה לציונות, לעומת האיש שייסד את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, פרופ' רוברטו בקי. רגע לפני הקמת המדינה ניסה בקי בכל כוחו לשכנע את דוד בן־גוריון לא להכריז על הקמתה. למה? כי לפי התחזיות שלו, בשנת 2000 יחיו במדינת היהודים חצי מיליון יהודים בלבד. בקי פשוט המשיך לראות את האם הערבייה יולדת שבעה ילדים, ואת חברתה היהודייה שניים וגם זה בקושי, וחרץ לשבט את גורלה של המדינה שטרם הוקמה. התחזית הזאת כמובן הופרכה מיד, והיא ממשיכה להיות מופרכת בכל דו"ח שנתי שמנפיק המוסד שייסד בקי עצמו.
ההסתמכות על תחזיות דמוגרפיות אינה שייכת לשמאל בלבד. גם הימין עושה שימוש במחקרים התואמים את השקפת עולמו. בשנים האחרונות הדבר נוגע לתחזיות על היעלמותם של זרמים לא אורתודוקסיים ביהדות ארה"ב. למרבה הצער תהליכי הקיטוב והקיצוניות החברתיים והפוליטיים שמתרחשים מעבר לאוקיינוס לא מצביעים על אפשרות של היפוך המגמה, אבל כדאי לכולנו להסתמך קצת יותר על מה שקורה עכשיו ופחות על מה שמכוני מחקר מכל מין וסוג צופים שיקרה בעוד כמה עשרות שנים.
בכל זאת, לא נסיים בנימה פסימית. כתלמידיו של רבי עקיבא שהתעקש לראות גם בשועל היוצא מבית קודשי הקודשים סימן לעתידו המזהיר של עם ישראל, ניקח גם אנחנו את הזווית החיובית. לא מזמן התראיין ארנון סופר לעיתון זה, ולקראת סיום הוא נתן את התחזית הבאה: "אם נמשיך בתהליכים הנוכחיים, ישראל תיחרב – וזה רק עניין של זמן. הרבה אנשים טובים לא יישארו פה". ובכן, אם מי שבשנת 1987 חזה שבשנת 2000 לא יהיה רוב יהודי בישראל חוזה ב־2018 שהמדינה תיחרב אם נמשיך כמו שאנחנו – אפשר כנראה לישון בשקט.
