כבר חצי שנה כמעט הטור הזה באוויר, ומגיעות תגובות מכל קצוות הסקאלה. יש שמפרגנים, יש שמתקנים טעויות, אחרים טוענים שזהו מדור מיותר שמבזבז עמודים לריק, וחלק אומרים שלא היו רוכשים את העיתון בלעדיו (תודה, אמא). אבל יש קבוצת גיל מסוימת שלא מפסיקה להתקשר ולשאול למה הם עוד לא זכו לטור. אז הנה: מדור התחבורה הציבורית מוקדש הפעם כולו לכבודכם, התינוקות.
לפני שנתחיל, נעזור לכם להוריד את המבט החשדני. זאת ההגדרה שמופיעה בוויקיפדיה: "תחבורה ציבורית היא מערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי". עגלה מסיעה אנשים? מסיעה. היא מערך? אין לי מושג מה זה אומר. הנסיעה היא לא ברכבם הפרטי? לא ברכבם הפרטי. לא מאמינים לי – בדקו בעצמכם.
האמת היא שתחום העגלות יכול לקבל טור שבועי משלו. יש עשרות סוגים, דגמים, גדלים, צבעים, גבהים, גלגלים וכל כך הרבה פיצ'רים ונושאים שקצרה העגלה מלהכיל. אך חשוב להדגיש: אין מטרת המדור לחלק טיפים לבחירת העגלה הנכונה. אנחנו כאן לדבר על חוויית הנסיעה של התינוק הממוצע.
נתחיל כמובן במנח הנסיעה: כל עוד מדובר בנסיעה הקודמת לשלב המכונה בפי כול "טיולון", הנסיעה נעשית בשכיבה. וזה, רבותיי, מדהים ומבטא בדיוק את איכות החיים של קהל היעד של הכלי. רק צריך אשכול ענבים בפה עם שני משרתים שינפנפו בענפי דקל. התקופה היפה בחייכם. תרכבו עליה עד תום. אולי יש בכך משהו מפחיד, אך אין בכלי שום פרט שעשוי להפריע לנוחות המושב, כמו חגורה (כל עוד מדובר עדיין ב"אמבטיה", כאמור). את ההסכתים והמוזיקה שמטרתם להנעים את הנסיעה מחליף הספר הצבעוני הפרוש לרוחבה של העגלה, ולרוב הוא עושה את מלאכת הבידור לא רע.

יש גם לא מעט אמצעי עזר שמגיעים יחד עם כלי התחבורה הזה: כיסוי לעגלה, תיק לתלייה, סדין למזרן, חיתולים, טיטולים, מעמד לבקבוק, מעמד לטלפון ועוד ועוד. אנשי המכירות בחנות מוצרי התינוקות הקרובה לביתכם כבר ידאגו להסביר לכם עליהם. האמת שאתם לא חייבים לרכוש את כל הפריטים, רק ודאו שהמוכר לא יודע את שמכם, כי הוא עלול לדווח לרווחה. נקטו במשנה זהירות.
חוויית הנסיעה צמודה יותר מהרגיל לכביש – על כל מהמורותיו. גם רעשים מהרחוב שמסביב נשמעים בעוצמה גבוהה מאשר בכלי רכב אחרים. אך על כל אלה מפצה הנסיעה החינמית. הגנה מפגעי השמש תלויה בפריסה של המגן בידי המבוגר האחראי, ותאורת הלילה תלויה גם היא ברשות האחראית על כך. מינימום אחריות של הנוסע. תחנות היעד והמוצא מותאמות בהגזמה לנוסע, בלי כל צורך במאמץ כלשהו מצדו. הנוסע אפילו לא נדרש ללכת אל כלי הרכב. בעליות חדות אפשר לראות את הנהג מזיע את עצמו לדעת, ולחכך ידיים בהנאה.
הנסיעה נעשית בשבילים ובכבישים מונגשים בלבד. מכונית החוסמת את העלייה למדרכה עשויה להוות בעיה. אין כרוז שמודיע על התחנות, ובכלל – החשיפה לדרך אינה גבוהה, אבל לא בטוח שזה יפריע לכם. להפך, נכונו לכם שנים רבות של אחריות בעתיד. כעת השליכו אותה.
אחד היתרונות של כלי התחבורה הזה הוא היכולת להכניס אותו בתוך כלים אחרים, כמו מונית או אוטובוס. ואכן, שנים של פיתוחים בתחום הביאו אותנו לשיטות רבות לקיפול העגלה. כל חברה מתיימרת לעשות זאת בצורה הטובה והקלה ביותר, אם רק תגלו היכן צריך ללחוץ כדי לעשות זאת. אם לא, כנראה שזאת בכל מקרה לא הולכת להיות השיטה המהירה ביותר.
בשולי הדברים ראוי להזהיר: מחקרים מראים כי בדרך כלל שמים אתכם בכלי הזה לצורך תרמית. המטרה היא לא להביא אתכם למקומות חדשים ולהראות לכם את הנוף, כי אם להרדים אתכם. היו זהירים ושמרו על עיניים פקוחות.