מה יכולה עוד ממשלת ישראל לעשות כדי לכבות את התבערה הפנימית שכבר מלחכת פה כל חלקה טובה? לכבות את הרפורמה. בכאב, בהשפלת ראש, אבל עם מטף כיבוי יעיל ככל האפשר ולמען מטרה ראויה ביותר. טוב מאוחר מלעולם לא.
אדוני ראש הממשלה, שרי המשפטים והאוצר הנכבדים, יו"ר ועדת החוקה, ח"כי הקואליציה, אין לכם ברירה אחרת. זהו זה. עצרו כאן. די. גם אם היו לכם תחילה כוונות טובות, כעת ברור שבקצה הדרך יש גיהינום. השבוע כבר נורתה הירייה הראשונה, ליד קיבוץ חצרים, ומי יודע מי יירה על מי בשבוע הבא, בחודש הבא, עד סוף נובמבר. שום טובה כבר לא תצמח מהרפורמה הנוכחית, ובלאו הכי תתקשו להעביר אותה באופן שישים קץ לעריצות בית המשפט העליון וישכין צדק בארץ. אומנם אתם השלטון החוקי, ונכון גם שהרוב הדומם תומך ברוב עקרונות הרפורמה, אבל המיעוט הקולני חזק פי כמה. חזק וחסר רסן. אין לו א־לוהים מלבד אלוהי בג"ץ והיועמ"שים. כל מה שהוא אסר עליכם בעבר, למשל בהתנתקות ובאוסלו, הוא מתיר השנה לעצמו.
לכן, עם הסכמה או בלי הסכמה, בהידברות או בשתיקה, הרפורמה טעונה גניזה. צריך לגנוז אותה לאלתר, ולבשר על כך לאומה: מערכת המשפט תשופץ בעתיד הרחוק בהדרגה, קמעה קמעה, עקב בצד אגודל, אם ירצה השם, לא עוד בשיטת כאן ומיד. אנחנו עוצרים הכול ולזמן בלתי מוגבל. בשנים הקרובות נתמקד באתגרים לאומיים אחרים.
ממשלה יקרה, גבירותי ורבותי בספסלי הקואליציה, ממילא אין לכם כוח לעימות חזיתי עם יכולות ההפחדה של התקשורת הממוסדת. קלושים סיכוייכם מול שיטת האדמה החרוכה של האליטה הכלכלית, האקדמית והביטחונית. סיסמת ה"דמוקרטיה" שלהם קליטה יותר מטענת ה"שישים וארבע" שלכם. יש להם שלל דוברים מיומנים וכישורים תיאטרליים מופלאים שהצליחו לגעת בפחדים הקמאיים של אזרחים תמימים ולהבהיל אותם בהמוניהם לקפלן. מיטב משרדי השיווק והיח"ץ עומדים לרשותם, כאשר לכם יש בקושי כסף למדפסת במשרד ההסברה.
את יום ההצבעה בכנסת על עילת הסבירות הם הפכו השבוע לכמעט יום השואה. למחרת עטפו את העיתונים היומיים במודעות ענק שחורות. באולפנים ומאחורי המיקרופון היחס בינם לביניכם הוא בערך 1:10 לטובתם, כמובן לא מפני שזהו היחס האמיתי בעם, אלא מפני שבמשך שנות דור הימין השקיע ברפורמות אחרות, כשהם השקיעו בתקשורת. השקיע ביו"ש, בשכונות, במכינות הצבאיות, במתווה הגז, בהכרה אמריקנית בירושלים ובגולן. האם תסכנו עכשיו הכול כדי לנסות להעביר בקרוב עוד סעיף רפורמה חסר תועלת מעשית?
אל תשלו את עצמכם: הוועדה לבחירת שופטים כבר לא תשתנה ברוח התוכנית המקורית של לוין. לפי הנוסחה המרוככת שנתניהו נוטה לאמץ, האופוזיציה תוכל לבחור חצי מהשופטים החדשים. אין ספק ששקמה ברסלר ושות' יציגו גם אותה כסוף העולם, ובטלוויזיה יפמפמו את השקר הזה כאמת לאמיתה. על זה תלכו לעוד מלחמת עולם? תקריבו את הצבא? תפיחו רוח חיים בשמאל? בבחירות האחרונות הוא גווע כמעט כליל, אבל אתם שיקמתם אותו. זהו ההישג הכי גדול עד כה של הרפורמה. מאז נאום לוין בחורף, מרצ שוב פורחת בסקרים ובני גנץ ראש הממשלה הבא. מה ההיגיון להמשיך בכך?
ביום שלישי, למחרת ליל הבלהות הנוסף באיילון, הצליחה חברתכם אורית סטרוק להעביר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון צנוע לחוק האגודות השיתופיות. הוא יגדיל את מספר המשפחות שיישובים קהילתיים יורשו לקלוט, ולמעשה עוקף את בג"ץ קעדאן־קציר של אהרן ברק משנת 2000, שהיה בעל השלכות דמוגרפיות קשות על הגליל והנגב. הנה דרך חכמה ושקטה לסדיקת שתלטנותה של מערכת המשפט. אפשר להחיל אותה על חלק משמעותי מסעיפי רפורמת המשפט, אבל עד כה בחרתם בדרך הרועמת, המגושמת, חסרת הסיכוי. רוב הזמן נהגתם כמו פילים בחנות חרסינה. עפתם על עצמכם במוצאי הבחירות, והתוצאות היו בהתאם. לפני שֶבֶר גאון, כתוב בספר משלי, ולפני כישלון גבה רוח. עכשיו צריך לקבל את העונש בהכנעה.
לזכותכם ולחובתכם ייאמר שכנראה לא הערכתם את עוצמת המרד הממשמש לבוא ואת כישרון המורדים. היום, כשאתם כבר מכירים אותם היטב, מותר לדרוש מכם לחדול לאלתר מההסתערות. גנרל טוב אינו מקיז את כל כוחותיו בהסתערות על יעדים בלתי ניתנים לכיבוש, אלא עוקף אותם וממשיך הלאה. אדם חכם אינו בונה בית שנבצר ממנו לממן. הוא מסתפק בבית קטן יותר, ומשתדל למצוא גם בו את אושרו. הרפורמה אינה חזות הכול. היא אמצעי, לא מטרה.
אז תמשיכו הלאה, בבקשה ולמען השם. יש עוד שפע של משימות לאומיות אחרות: שלום עם סעודיה, מאבק נמרץ בתעשיית הגרעין של איראן, שמירה על שטחי C ביו"ש, משילות בתחומי הקו הירוק, וגם סילוק האוהל הקטן של חיזבאללה בצפון (זוכרים?). לא הגיוני להתרכז דווקא במה שאינכם מסוגלים להגשים בקרוב. וכידוע, גם השכנת שלום בית היא משימה לאומית חשובה. לפני הכול היא מוטלת על כתפיכם, כי על פי חוק אתם המבוגר האחראי.
בחודשים האחרונים, בלשון המעטה, לא בדיוק התאמצתם לפייס את הצד השני ולשכך את דאגותיו הכנות והבלתי כנות. רובכם התאמצתם ללבות את הדאגות הללו. עכשיו, כשחודש אלול מבצבץ באופק, אתם מוכרחים לחדול. היו לנו מספיק ימים נוראים השנה.
