ראש האופוזיציה יאיר לפיד מדגיש בנאומיו האחרונים את הנזקים שיוצרת חקיקת הרפורמה המשפטית ללכידות העם והצבא, לכלכלת ישראל ואף ליחסי החוץ של ישראל. כל בר דעת מבין שאלה זעקותיו של קוזאק נגזל. לא החקיקה היא שיוצרת את הנזקים אלא האופוזיציה הבלתי אחראית אשר יוצרת תבהלה מעושה ומצג שווא כאילו מדינת ישראל בדרך להיות דיקטטורה, ואף מעודדת מדינות ידידות להתערב בעניינינו הפנימיים באופן חסר תקדים, משל היינו רפובליקת בננות. במקביל כמובן מגיעים נזקי המחאה האנרכיסטית שמסיתה לסרבנות ולהוצאת השקעות מהארץ וכדומה.
אבל גם אם נכון שהחקיקה היא שיוצרת את הנזקים, צריך להדגיש שבמדינה דמוקרטית זו זכותה של הממשלה לנקוט גם במהלכים מזיקים או בלתי אהודים, בישראל ובשאר העולם. לממשלה ולקואליציה יש זכות להחליט לייצר איזון ראוי בין הרשויות גם אם זה על חשבון נזקים שנגרמים בתחומים אחרים. אחת לכמה שנים עומדת הממשלה למבחן בקלפי ומקבלת ציון מהציבור. אם שיקוליה לא ראויים בעיני הציבור הוא יעניש אותה וידיחה. הציבור הוא שישפוט בסוף הקדנציה, ולא אף אחד אחר. אם האופוזיציה תחליף את השלטון, היא תהיה רשאית להחזיר את גלגל החקיקה לאחור. תתכבד האופוזיציה ותפעל לשכנוע הציבור בכשלונות הממשלה, במקום לרוץ בעתירה מופרכת לבג״ץ כדי שיבטל חקיקת יסוד (לא ברור באיזו עילה), כמו ילד קטן שרץ לגננת כדי שתפתור לו את בעיותיו.
כך או כך, פעולות האופוזיציה והמחאה צריכות לדרבן את הקואליציה להתקדם בחקיקת הרפורמה ביתר שאת.
בימים אלה אנו מציינים 18 שנה לגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון. בטרם ההתנתקות טבע ח"כ יוסי שריד (ומסר לח"כ צבי הנדל) את מטבע הלשון ״עומק העקירה כעומק החקירה״, והתכוון לכך שעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון מושפעת ישירות מהתרחבות פעולות החקירה של המשטרה והפרקליטות בגין החשדות הפליליים שעלו נגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון ונגד שני בניו. שרון פעל בעניין מתוך כוונה לרצות את השמאל, וכדי שיירדו מגבו בעניין התיקים הפליליים.
יש לקבוע כעת, בפרפראזה למטבע הלשון הנ״ל, ש״עומק החקיקה כעומק המחאה״. ככל שהאופוזיציה תסרב לשבת ולהידבר באופן בוגר ואחראי, ותמשיך לתדלק ולשלהב את ההפגנות וחסימות הכבישים, כך על הקואליציה לקדם את החקיקה באופן חד־צדדי. גם ״עומק הרפורמה כעומק הסרבנות״ – ככל שחברי האליטות הישנות של השמאל – האקדמיה, התקשורת, ההסתדרות, ההייטקיסטים, אנשי זרועות הביטחון בדימוס וכו׳ – ינסו לכפות את דעתם באמצעות בריונות, סרבנות, מרי אזרחי ושביתות פראיות ולא חוקיות, כך יש להבהיר שהן גורמות למגמה הפוכה – ושהרגל של הקואליציה תלחץ ביתר עוז על דוושת הגז של החקיקה.
ולבסוף, ״כעומק התערבות בג"ץ כך עומק נטילת סמכויותיו״ – שופטי העליון צריכים לדעת שככל שינסו להתערב בעבודת הרשות המחוקקת בלי סמכות ושלא כחוק, באמצעות עילות חסרות בסיס ומצוצות מהאצבע, כך הכנסת תעמיק את הרפורמה כדי להבהיר מה הן סמכויותיו האמיתיות של בג״ץ ומה הם תפקידיו וסמכויותיו של הייעוץ המשפטי (אשר, כשמו, צריך להיות ייעוץ בלבד). כך, למשל, אם העתירות המופרכות נגד צמצום עילת הסבירות לא יידחו על הסף, יש להביא מיד לקריאה שנייה ושלישית את חקיקת פסקת ההתגברות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
הקואליציה עד כה קיבלה את המכות, אכלה את הדגים המסריחים, וכל שנותר לה הוא למנוע את גירושה מהעיר. אבל היא עלתה סוף־סוף על מסלול טוב, כשהתעקשה לחוקק את צמצום עילת הסבירות על אף הלחצים האדירים שהופעלו נגדה. כעת הגיע הזמן שירד האסימון סופית בקואליציה, והיא תסיק שמדיניות ההבלגה וההכלה שנקטה עד כה אינה רלוונטית בימים אלה, ואם תמשיך במדיניותה היא גם לא תתקדם בחקיקה, גם לא תבלום את המחאה, וגם בסופו של דבר תתפרק והממשלה תיפול – בדיוק מה שרוצים באופוזיציה ובמחאה.
