היא אומנם אחד הצעצועים הנמכרים ביותר בהיסטוריה, אך החיים של ברבי מעולם לא היו פשוטים. מהיום שבו הוצגה הבובה המהפכנית ב־1959 בדמות אישה בוגרת ולא עוד תינוק או ילד – הותקפה ברבי על ממדיה הנשיים הלא מציאותיים, על כך שהיא לבנה באופן סטריאוטיפי ועל היותה סמל פטריארכלי. גם ניסיונותיה המרובים להתאים את עצמה לשיח הפוליטי עם דגמים חדשים ומגוונים לא ממש עזרו נגד הביקורת. הסרט החדש "ברבי" היה יכול בקלות להתעלם מכל זאת ולבחור בדרך הפשוטה, החלולה והבטוחה של רוב הזיכיונות ההוליוודיים, אך מזל שהבמאית הנכונה לוהקה לפרויקט.
אל תוך הקלחת הרוגשת הזו של פמיניזם ומגדר זינקה גרטה גרוויג, שכתבה את התסריט עם בן־זוגה הבמאי נואה באומבך. גרוויג כבר הוכיחה בסרטיה "ליידי בירד" (2017) ו"נשים קטנות" (2019) שהיא יודעת לטפל בסוגיות פמיניסטיות עדכניות בתבונה ורגישות, יכולות חשובות ודי נדירות בעידן ה"מי־טו" שכבר ראה יותר מדי טקסטים שוקעים במערבולת הטרלול הפרוגרסיבי.
הסרט שלה הוא מעין "מטריקס", רק צבוע בגוֹני ורוד עזים – מרגו רובי (בתפקיד שהיא פשוט נולדה לגלם) היא ברבי ה"טיפוסית", שחיה חיים מושלמים ב"ברבילנד" המטריארכלית יחד עם כל חברותיה הברביות. כאשר יום אחד מחשבות על מוות וצלוליטיס מפירות את האידיליה, ברבי וקן (ריאן גוסלינג בתפקיד אדיר וגונב הצגה) יוצאים למסע אל העולם האמיתי כדי לאתר את שורש הבעיה. המפגש עם המציאות יהפוך את עולמם על פיו וידרוש מהם לבחון מחדש את כל מה שהאמינו בו.
אם כבר הזכרנו את מטריקס, בדומה לו גם ברבי הוא מוצר נדיר למדי שמסוגל לקיים דיון ראוי בסוגיות חברתיות ופילוסופיות בתוך מעטפת של שובר קופות מיינסטרימי, תזזיתי ומבדר מאוד לצפייה. שימו לב רק שבהקשר הזה, הסרט לא ממש מיועד לילדים. הם אומנם ייהנו מכל הקריצות לעולם הצעצועים, אבל הטקסט הפוליטי, שהוא עיקר הסיפור, עשוי לעבור גבוה מעל ראשם. כדי להימנע מספוילרים לא נחשוף את דקויות העלילה, רק נאמר שהתסריט נובר בסוגיות כמו הפטריארכיה, מודעות מגדרית ואפילו אקזיסטנציאליזם בשנינות ושפע מודעות עצמית בריאה ומצליח להיות גם מעורר מחשבה וגם יצירתי והומוריסטי.
את הקהל הנשי ברבי ירגש באחווה הנשית שבו, בגישה האופטימית ובניסוח השנון של הפרדוקסים הקיומיים שבהם נתונה האישה המודרנית. את הקהל הגברי הוא יאתגר להרהר במאזן הבעייתי של יחסי הכוחות בין המינים, ועל אף שהתסריט בהחלט מרשה לעצמו להגחיך אותם, הוא לרגע לא מפגין שנאת גברים ואינו הופך למטיפני או תוקפני. ויש עוד נקודה חשובה – ברבי טורח לא פעם להזכיר את עובדת היותו מוצר קפיטליסטי שתכליתו למכור צעצועים. אפשר ללגלג על ה"וידוי" הזה בטענה שכולו זיוף וחנופה, אלא שהסרט מוכיח שכל עוד הצרכן מקבל תמורה לכספו, למי אכפת?
בימים שבהם דרמות רציניות רבות כושלות בניסוח טקסט פוליטי מאוזן, מדהים לגלות שדווקא הפקה הוליוודית קיצית ונוצצת היא זו שמצטיינת במשימה. ברבי מצליח לא רק לרקוד על כל החתונות, אלא גם לסיים את הערב עם איפור מושלם, חיוך כובש ובלי לשבור אף עקב.
ברבי ארה"ב 2023, בימוי: גרטה גרוויג. 114 ד'
קבלו רמז
אחד הסרטים הראשונים שעובדו לפי משחק היה הקומדיה הבלשית "רמז מסתורי" מ–1985, לפי משחק הקופסה המפורסם "הרמז". חבורת זרים מגיעה לאחוזה גדולה, כשאחד מהם לפתע נרצח. מהר מאוד עוד דמויות מוצאות את מותן בדרכים שונות, והנותרים מנסים לגלות מי עומד מאחורי האירועים לפני שגם הם יירצחו. הסרט שוחרר בזמנו לאקרנים בשלושה עותקים שונים שכל אחד הציג בסיומו פתרון אחר לרציחות. חתיכת גימיק. בגרסת הצפייה הביתית מופיעות זו אחר זו כל האפשרויות לפתרון.
