נבואות הזעם הכלכליות שמלוות אותנו בחודשים האחרונים, מקבלות לעיתים מקלחת צוננת מהנתונים הקשיחים. אחרי חודשים ארוכים של אזהרות מפני השפעות הרפורמה המשפטית על הבורסה בתל־אביב, דווקא בחודש שבו אושר בכנסת החלק הראשון של הרפורמה, חוותה הבורסה את החודש הטוב ביותר שלה השנה. מדד תל־אביב 35 זינק בחודש יולי בכ־7%, ומדד תל־אביב 125 טיפס קרוב ל־6%. רק לשם השוואה: באותו חודש עלה מדד S&P500 בכ־3% בלבד.
הסחרחרת הזאת ניכרת מתחילת השנה. המחאות מגיעות לשיא – הבורסה יורדת; דיווחים על פשרה – הבורסה עולה. כשהכנסת הוקפה מפגינים והסערה שטפה את הארץ סביב עילת הסבירות – הבורסה הראתה ירידות שערים. אבל אחרי שהחוק עבר, המחאה דעכה והארץ שקטה – הבורסה חזרה לעלות. גם שער הדולר מציג תמונה דומה: מתחילת השנה אנחנו רואים מגמה של עלייה בשער הדולר ופיחות של השקל, אבל דווקא בחודש האחרון השקל מתחזק מול הדולר ומטבעות אחרים. השבוע השער התייצב על כ־3.65 שקלים לדולר, אחרי שבחודשיים האחרונים הוא מצוי על טווח של 3.5־3.7 שקלים.
הנתונים הללו דורשים הסבר. ניכרת תנודתיות גבוהה, אבל לא ברורה המגמה הכוללת וגם לא הסיבות לשינויים. האם הבורסה והשקל מגיבים לרפורמה? ואם כן, מדוע הם התחזקו דווקא כשחלק ממנה עבר? או שמא הם מגיבים למחאה נגד הרפורמה, שיוצרת אי־ודאות פוליטית? ואם כן, מה נשתנה בשבוע שעבר? ואולי יש גם גורמים אחרים שמשפיעים על העליות והירידות?
גורם כלכלי בכיר עומד על כך שלא ראינו בשנה האחרונה דרמה גדולה. “קשה להגיד שהשפעת הרפורמה הייתה דרמטית", הוא אמר לנו. “היא הגדילה את התנודתיות בשוקי מטבע החוץ, אבל לא הייתה בהלה לדולר ולא ראינו דרמה בשער החליפין. בשוק המניות היו ביצועי חסר, וזה כנראה קשור לרפורמה, אבל גם לגורמים בבורסה עצמה. נדל"ן למשל הוא חלק משמעותי מהבורסה שלנו, וזה ירד. בארה"ב הבורסה קיבלה בוסט גדול מחברות טכנולוגיה שעוסקות בבינה מלאכותית. אצלנו אין את זה.
“אני לא אומר שהרפורמה לא השפיעה, אבל פחות ממה שמשייכים לה", הוא מבהיר. “בחודש הזה רואים דווקא תיקון בבורסה. רואים שחוק צמצום עילת הסבירות אושר, ומסוכנויות הדירוג הגיעו אזהרות פושרות בלי איום קונקרטי להפחתת דירוג ובלי שינוי תחזיות. מודי'ס נותנת אפילו תחזית צמיחה של 3%. קשה לראות עם זה הורדת דירוג אשראי. זו לא אזהרה של מישהו שהולך להפחית דירוג בקרוב. זה היה פחות דרמטי ממה שחששנו".
השפעת הבינה המלאכותית
במבט רחב יותר, שנת 2022 הסתיימה עם ירידות שערים בבורסות ברחבי העולם, כולל כמובן אצלנו. בתחילת 2023 הבורסות בעולם התחילו להתאושש, אבל השוק המקומי דשדש במקום והתחיל לפתוח פער מול העולם, במיוחד מול ארה"ב. הפער הזה, טוענים מתנגדי הרפורמה, קשור לחקיקה המשפטית שהממשלה הניחה על השולחן בתחילת השנה.
אייל וייסבלום, מנהל השקעות בקרנות של מגדל שוקי הון, מציין כמה גורמים האחראים לפערי הביצועים בין השווקים. לדבריו, "חלק מהפער אפשר לייחס לרפורמה המשפטית ולמה שקורה במישור הפוליטי בישראל, שגרם לסוג של דכדוך בשוק המקומי. חלק אחר קשור לתמהיל מדדי המניות בישראל, שהוא שונה מהמדדים האמריקאיים. בעוד שבארה"ב המדדים מוטים לתחום הטכנולוגי, הענף שהוביל את העליות בחודשים האחרונים, בעיקר סביב פעילות הבינה המלאכותית, בבורסה בישראל אין חברות שעוסקות בתחום, ופה המדדים מוטים יותר לפעילות הבנקים והנדל"ן".
ענף הנדל"ן דשדש מתחילת השנה מסיבות ברורות ובהן עליות הריבית, הירידה במכירות והמינוף הגבוה של חברות הנדל"ן, כך שלא מפתיע שגם המניות של חברות הנדל"ן הציגו ירידות. בנוגע לשינוי הכיוון שמציגה לאחרונה הבורסה בתל־אביב, אומר וייסבלום כי "הערכות על אפשרות לפשרה בין הצדדים לפני העברת ביטול עילת הסבירות דחפה את הבורסה למעלה, וגם הסתכלות קדימה של גופים שמעריכים שכניסת הכנסת לפגרה תסייע לרגיעה".
ד"ר ויצמן נגר, מרצה לכלכלה ופיננסים במרכז האקדמי לב ובעבר כלכלן וחוקר בכיר בבנק ישראל, סבור גם הוא כי הפיחות בשער החליפין זניח, וכי גם מדדי המניות אינם מצביעים על פעילות נחותה מול המדדים בארה"ב. "ביום שלפני ההכרזה של יריב לוין על הרפורמה, שער החליפין עמד על 3.53. בסוף יוני הוא עמד על 3.63. זה פער של 2.8% במשך חצי שנה. זו לא דרמה, אין כאן סיבה לתבהלה".
בבנק ישראל טוענים שאי הוודאות הפוליטית הביאה לפיחות עודף בשער השקל. כלומר, אלמלא חוסר היציבות סביב הרפורמה המשפטית, שער השקל היה נמוך יותר מכפי שהוא היום. בעיני ד"ר נגר זוהי השוואה בעייתית. "בנק ישראל בנה מודל בהתבסס על המתאם בין שער החליפין לנאסד"ק. מה שהאיץ את הנאסד"ק מתחילת השנה, זה שבע חברות טכנולוגיה ענקיות שעוסקות בבינה מלאכותית. הדור החדש של הטכנולוגיה הזאת זוכה לעדנה, והן עלו מתחילת השנה ב־81% ודחפו את מדד הנאסד"ק למעלה. אם מנכים אותן מהמדד, הוא למעשה ירד ב־36%".
אחרי פרסום הדו"חות של חברות הדירוג בשבוע שעבר, התכנסה צמרת משרד האוצר לישיבה שדנה בהשלכותיהם על כלכלת ישראל. בהדלפות המגמתיות מהישיבה נטען שבמשרד לא מתייחסים לאיומים הכלכליים כראוי. האמת היא שאין במשרד אדם שזלזל באזהרות ולא חשב שצריך לקחת אותן ברצינות רבה.
ברור לכולם שחוסר יציבות, ולא משנה מה מקורו, הוא בעייתי מאוד לכלכלה הישראלית. מובילי המחאה וחלק מהעיתונות הכלכלית מקווים ואף לוחצים שהפקידים הבכירים במשרד האוצר יעמדו מול שר האוצר ויצעקו “תעצור את הרפורמה, המצב בלתי נסבל". זו הסיבה שהם מנסים לשייך כל אירוע כלכלי לרפורמה, ומפריזים במשמעותם של האירועים כך שכל מסמך הוא “אזהרה חריפה" וכל התבטאות היא “דגל אדום". חלק מגורמי המחאה אף פועלים באופן אקטיבי ומכוון כדי להגביר את חוסר היציבות הכלכלית, כולל פנייה לגופים ולאישים מחוץ לישראל.
התפקיד של משרד האוצר בעת הזאת הוא להגביר יציבות בעת סערה, לבדוק שמצליחים לעמוד ביעדי התקציב והגירעון, ולחשוב איך מביאים לפה משקיעים למרות אי הוודאות הפוליטית. אבל מה שבכירי האוצר לא יכולים לעשות, זה להכתיב צעדים קונקרטיים לדרג הפוליטי. החלטות של הדרג הפוליטי צריכות להתחשב גם בהשלכות הכלכליות של כל צעד, אבל בסופו של דבר רק הממשלה מוסמכת להתבונן על התמונה המלאה ולהכריע בין שיקולים שונים. כידוע, גם מלחמה היא מצב שמגדיל אי ודאות ומערער את הכלכלה. האם ראש אגף תקציבים יכול לומר לראש הממשלה שלא לצאת למלחמה שמקדמת אינטרסים ביטחוניים של ישראל?
