רגע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, ועל רקע המחאות הסוערות סביב עילת הסבירות, נחזה באחת מוועדות הכנסת רגע נדיר של הרמוניה בין־מפלגתית. זה קרה, תאמינו או לא, דווקא בוועדת המשנה לענייני רגולציה. בראש תת־הוועדה עומד איש הליכוד אריאל קלנר, אבל אל הדיון הגיע גם ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו.
דווקא הנושא המשמים של רגולציה הביא לרגע את האופוזיציה והקואליציה להסכים על דבר אחד: לכנסת יש תפקיד חשוב בפיקוח על רגולציה מוגזמת שהממשלה מייצרת. ח"כ קלנר ציטט את דו"ח ה־OECD, הקובע כי “רגולציה עודפת היא הסיבה העיקרית לפער בין הצמיחה הפוטנציאלית לצמיחה בפועל". בימים של איומים בפגיעה כלכלית, טוב שהממשלה תפעל בחלק שלה כדי לקדם סביבה עסקית ראויה.
אחד המחסומים הגדולים בפני ניסיונותיה של הממשלה לבטל רגולציה מיותרת, הוא שחלק גדול ממנה קורה בחשכה. “הנתון החשוב באמת הוא דווקא הרגולציה שאיננה מתפרסמת, ‘רגולציה בחשכה'", אומרת עו"ד נילי אבן־חן, מנכ"לית עמותת רווח נקי, שהשתתפה בדיון. "כל אותם נהלים, חוזרים, הוראות והנחיות שרק יודעי חן מכירים, שדורשים מהציבור לעמוד לעיתים בדרישות לא הגיוניות או סותרות, ונשלפים ללא שקיפות מול בעלי העסקים הקטנים והציבור הלא מיוצג".
"במשרדים רבים הפקיד הוא הרגולטור, באמצעות חוזר מנכ"ל או נהלים משרדיים שמשפיעים דרמטית על המגזר הפרטי", מוסיף פורר, שמדבר גם מניסיונו כשר לשעבר.
כך למשל, רק כ־9% מההגבלות על ייבוא מוצרים לישראל כלולות בחקיקה. כל השאר, הרוב המוחלט, מצוי בתקנות ונהלים פנים־משרדיים. בניגוד לחקיקה ראשית, שנידונה בכנסת וחשופה לדיון ציבורי נרחב – חִשבו רק על שינוי חקיקה דוגמת הרפורמה המשפטית – הנחיות משרדיות אינן שקופות לציבור ואף אחד לא בודק אם צריך אותן ואיזה מחיר הן יגבו. פשוט מנחיתים הנחיות ושהציבור יתמודד. רוצים משילות? תתחילו שם.
