קושי בהעברת תקציבים ובהסדרת תקרת החוב, לצד משברים חוזרים ונשנים בין הממשל לבית הנבחרים, הם חלק מהסיבות לכך שסוכנות דירוג האשראי פיץ' החליטה שלשום להוריד את דירוג האשראי של ארה"ב.
פיץ' הסבירה כי המהלך נובע מ"הידרדרות פיסקאלית צפויה במהלך שלוש השנים הקרובות, זאת תוך כדי גידול משמעותי של נטל החוב הכללי". זאת, בגלל "ההתנהלות הבעייתית בנושא תקרת החוב של הממשל הפדרלי".
הורדת דירוג האשראי של ארה"ב היא אירוע נדיר: היא קרתה השבוע בפעם השנייה בלבד. ב־2011 חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב מהרמה הגבוהה ביותר לדירוג AA+, ומאז נשאר ברמה הזאת. חברת דירוג האשראי מודי'ס עדיין מעניקה לארה"ב דירוג אשראי מושלם, אך עם תחזית שלילית.
משבר התקציב האמריקני האחרון הסתיים ביוני, שלושה ימים לפני שהממשלה הפדרלית הפכה לחדלת פירעון. הממשל התקשה להשיג את אישור בית הנבחרים להצעתו להעלות שוב את תקרת החוב הפדרלי, והגיע לבסוף להסכמות עם הרפובליקנים, בדינמיקה שחוזרת על עצמה בעשרים השנים האחרונות.
נטל החובות של הממשל גבוה מאוד: "הגירעון התקציבי עומד על 8.5 אחוזי תוצר בשנה האחרונה, כ־2.25 טריליון דולר", אומר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "ניתוח הדינמיקה של הגירעון מצביע על חולשה ניכרת בהכנסות המדינה ממיסים בארה"ב. לנוכח החוב הגדול של ממשלת ארה"ב ועליית הריביות, נטל המימון גדול ומוסיף תוספת כבדה לגירעון הממשלתי".
פיץ' הזהירה את הממשל בנושא לפני כחודשיים, ובכל זאת העיתונות בישראל התייחסה להחלטה כמפתיעה, אם בכלל טרחה לדבר עליה. בישראל יש שיח ער על דירוג האשראי המקומי, כולל אזהרות חוזרות ונשנות מצד המתנגדים לרפורמה במערכת המשפט מפני ההשלכות הכלכליות הצפויות לישראל בגלל החלטה כזאת. אבל כשסוכנות דירוג אשראי הורידה בפועל את דירוגה של המעצמה הגדולה בעולם, הדבר כמעט לא זכה לדיווחים.
התגובה האמריקנית להחלטת פיץ' לא הייתה פושרת, אלא לוחמנית. מזכירת האוצר האמריקנית ג'נט ילן אמרה שהיא חולקת על ההחלטה, וש"השינוי שרירותי ומבוסס על נתונים ישנים". בישראל העיתונות הכלכלית הייתה מיישרת קו עם סוכנות הדירוג, ומתייחסת למסקנותיה כאל אמת מוחלטת. התגובות לדברי שר האוצר סמוטריץ' לאחרונה, שלפיהם הנתונים בישראל טובים ושההודעות מסוכנויות הדירוג מכילות תחזיות טובות לישראל, התקבלו בלעג בעיתונות.
"יש הבדל גדול בין ההערכות והאזהרות שאנחנו מקבלים מסוכנויות הדירוג ובין מה שקרה בארה"ב", אומר אבי סלמה, נציג הבנק השווצרי Hyposwiss, המתמודד בימים אלו על ראשות עיריית נתניה. "שם זה מבוסס על נתונים רעים שהממשל מציג בנוגע לתקציב ולחוב. אצלנו האזהרות מבוססות פחות על נתונים, ויותר על אמירות קיצוניות שנאמרות כאן ומגיעות לעולם, כמו דברי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שתהיה מלחמת אזרחים".
במחלוקת הזאת נראה שסוכנויות הדירוג בסופו של דבר מתעניינות בנתונים. תפקידן הוא להעריך את יכולתה של המדינה להחזיר את חובותיה, והן נותנות ציון אשראי המשקף את הצפי בנוגע ליכולת הממשלות לעמוד בהתחייבויות. פיץ' אמרה עכשיו: לארצות הברית בעיות ביכולת החזר החוב. חשוב להקשיב גם לסוכנויות דירוג האשראי כשהן מדברות על הנתונים הטובים אצלנו: יחס חוב־תוצר נמוך, צפי לצמיחה יפה וגירעון תקציבי נמוך.
אבל כדאי בהחלט לזכור: לא כל מדינה יכולה להרשות לעצמה מה שארה"ב מרשה לעצמה. פיץ' הצביעה על בעיות אמיתיות בארה"ב, אבל יש מחלוקת בין כלכלנים אם הן באמת מגדילות את הסיכון לחוב. כש־S&P הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב לפני 12 שנים, אנשים רבים דווקא העבירו את הכסף לארה"ב, ובחרו לקנות אגרות חוב של ארה"ב, בגלל האמון הגבוה בכלכלה האמריקנית. מי שסבור שהורדת דירוג אשראי אינה דבר נורא כל כך, לא כדאי שינסה זאת בבית: למדינות קטנות באזורי סיכון זה עשוי להיות לא נעים בכלל.
