המאמר של הרב אברהם וסרמן הוא בדיוק מה שעם ישראל אינו צריך עכשיו. בזמן שאנו מודאגים מהאפשרות של קרע בעם, הרב וסרמן מחלק בצורה פשטנית בין בני האור (אנשי הציונות הדתית) ובני החושך (השמאל הליברלי). הוא מייחס מניעים רעים לצד השני ומכריז הכרזות שאינן מנומקות.
את הציבור הדתי־לאומי הוא מתאר כמי ש"השקיע יותר במסירות נפש על הגנת הארץ ויישובה", ו"התנדב בהיקף לא פרופורציונלי ליחידות מובחרות", ואת המתנחלים כמי ש"הגנו עליו [הציבור הרחב] בגופם, כשהם מאיישים את יישובי הספר הקשים והמדממים". כלומר, הם גיבורי האומה, ומהמאמר נראה כאילו אין בהם חולשות. אולם מי שמסתכל על רבנים מפורסמים שמגנים על עברייני מין ועל הייצוג הלא־פרופורציונלי של ציונים דתיים בין מי שהרגו פלסטינים חפים מפשע (ראו בספר "ואנקמה" של רועי שרון) יגיע למסקנה שאכן יש בעיות רציניות בציבור שלנו.
את אנשי השמאל, לעומת זאת, הוא מתאר כמי שהפעילו קונספירציה רבת שנים למחוק את התרומה של הדתיים. הם "השתדלו למזער את כוחו של הציבור הדתי־לאומי בכל התחומים", ודאגו להצניע מאוד את חלקה" של הציונות הדתית. "מאמרים, מחזות, סרטים סאטירות, קריקטורות, וספרי דיסטופיה מלאי ארס ושנאה הלכו והתרבו", כותב הרב וסרמן, ומזכיר פעמיים את "ההתנכלות" לציבור הדתי־לאומי. כל זה מוגזם.
גרוע יותר הוא יחסו לבעיות ביטחוניות. לדידו, "התנכלות זו הגיעה לשפל חמור בהפקרת הציבור לטרור המתמשך, בעיקר בדרום". "בשנים שבהן עסקו השלטון וזרועות הביטחון בהרס 'האויב הדתי־לאומי', הם לא פנו להכות באויב המתעצם אלא באופן תגובתי רפה". כאן מדובר בהשמצה של ממש. חיילי צה"ל, כולל אנשי שמאל, פועלים כל הזמן לשמור על חיי המתנחלים, לפעמים תוך סכנה לחייהם. ברור שלא מצליחים במאת האחוזים, אבל בחצי השנה האחרונה ראינו שגם ממשלת ימין מלא לא מצליחה לכלות את הטרור.
ייחוס כוונות רעות לצד השני גם הוא טקטיקה זולה. מדוע אנשי שמאל תמכו בהתנתקות? אפשר לומר שהם לא רוצים להשתלט על עם אחר ומקווים להגיע בשלב מסוים לפתרון הסכסוך הערבי־ישראלי. יש מקום כמובן לטעון שהם שגו בגדול, אבל זה עדיין לא אומר שפעלו ממניעים זדוניים. ציטוט אחד מיאיר לפיד אינו מוכיח שזו הייתה כוונת הרוב, ואין גם הוכחה שאריאל שרון תמך בהתנתקות כדי "שמערכת המשפט תניח לו".
הרב וסרמן מדבר על "פעולות עונשין חמורות כלפי ציבור זה ותומכיו, שלא נראו כמותן אפילו נגד אויבי ישראל". אלו דברים נטולי בסיס. לא היה מקרה שכוחותינו הרסו בתים של טרוריסטים יהודים, לא השתמשו בעינוי פיזי נגד חשודים יהודים עד שנת 2015, וכל אנשי המחתרת היהודית יצאו מהכלא לפני שהגיעו לעשר שנים. הרבה יותר טוב להיות יהודי בכלא של מדינתנו מלהיות פלסטיני.
מעניין לראות שהרב וסרמן כתב ספר על הרב קוק. הרב קוק מצא טוב אפילו ברעיונות של שפינוזה ושופנהאואר, וקל וחומר במסירות נפש של חילונים למען העם היהודי. הוא כתב שצריך למצוא את האמת במחנות השונים. נכון שהרבה דברים השתנו מאז, אבל גם היום לא קשה למצוא טוב בשמאל הליברלי (לדוגמה מניעת צער בעלי חיים דרך צמחונות וטבעונות). זאת אומרת, אין הרבה מכנה משותף בין הרב קוק והרב וסרמן.
