ב-26 ביולי, ראש המשמר הנשיאותי בניז'ר וקבוצת קציני צבא כלאו את הנשיא, מוחמד באזום, בארמון הנשיאותי, והכריזו על עצמם כשליטים החדשים. ההפיכה במדינה המשמשת כמוקד מרכזי בלחימה של המערב נגד ארגוני הטרור הג'יהאדיסטים, עלולה להכות גלים הרבה מעבר לגבולות המדינה ולאיים גם על ישראל.
ההפיכה בניז'ר מגיעה בעקבות שורת הפיכות שהתרחשו בשנים האחרונות במדינות אזור ה'סאהל' שבאפריקה, כולל בבורקינה פאסו, מאלי וסודן. אלה הביאו להתחזקותו של הציר הרוסי-סיני-איראני באזור.
עד להפיכה האחרונה עדיין נחשבה ניז'ר לבעלת ברית של המערב במאמציו להילחם בארגוני הטרור הג'יהאדיסטים הקטלניים כמו אל קאעידה, בוקו חארם והמדינה האסלאמית באפריקה. פעילות ארגונים אלה הביאה לכך שבשנת 2022 – 43 אחוזים מכלל הנרצחים בפיגועי הטרור בעולם היו באזור הזה. ארה"ב וצרפת הציבו אלפי חיילים בניז'ר וכן בסיסי כטב"מים במטרה לתת מענה לבעיה זו, אך כעת המשך שיתוף הפעולה הצבאי של ניז'ר עם המערב נמצא בסימן שאלה.
אין חללים ריקים בתחרות הבין-מעצמתית הגלובלית, בוודאי לא באפריקה. ההפיכות הקודמות באזור חיזקו את המעורבות הרוסית וסיפקו בסיסים לכוח ווגנר. בזמן שההפיכה זכתה לגינויים מצד המערב, ומדינות מערב אפריקה אף איימו לנקוט בפעולה צבאית כדי להחזיר את הנשיא לתפקידו, ראש כח וונגר, פריגוז'ין, בירך על ההפיכה. בורקינה פאסו ומאלי, שכנותיה של ניז'ר המקורבות לרוסיה, איימו להגיב לכל התערבות צבאית. בכך הפכה ההפיכה לאיום שיכול להצית מלחמה באחד האזורים הנחשלים בעולם.
רוסיה פועלת נמרצות בשנים האחרונות להעמיק את אחיזתה באפריקה. בעת ההפיכה, פוטין אירח ועידה בסן פטרסבורג בהשתתפות 17 ראשי מדינות אפריקה והודיע על אספקת תבואה בחינם ל-6 מדינות אפריקה ידידותיות.
גם איראן וסין מגלות עניין רב ביבשת. נשיא איראן, ראיסי, יצא ביולי לביקור הראשון של נשיא איראני באפריקה מזה עשור, וחזר עם 21 הסכמים חתומים, שחלקם יסייעו לאיראן לעקוף את הסנקציות המערביות. גם שר החוץ של סין ביקר בתחילת השנה בחמש מדינות באפריקה, כחלק מתפיסת סין את אפריקה כזירה מרכזית במאמציה להרחיב את השפעתה הכלכלית, המדינית והצבאית בעולם.
ההפיכה בניז'ר עלולה לחזק עוד יותר את הציר האנטי-מערבי. בנוסף, אם הכוחות האמריקאים והצרפתיים יעזבו, הדבר יוביל להתעצמות ארגוני הג'יהאד. סכנה נוספת טמונה בעניין יצוא האורניום של ניז'ר, שנחשבת היום לאחת היצואניות הגדולות בעולם. בשנה שעברה היא ייצאה 5 אחוזים מכלל תוצרת האורניום העולמית, אך כעת ישנה סכנה ממשית שהאורניום יזלוג למדינות עוינות לאור הסנקציות מצידה של אירופה.
לניז'ר אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך היא נחשבה בעבר כמועמדת להצטרף להסכמי אברהם. ככל שהיא תתקרב לציר האנטי-מערבי, סיכוייה להצטרף הולכים ופוחתים.
כיצד ישראל צריכה להיערך?
לנוכח התמורות באזור הסאהל, על ישראל להשקיע משאבים בהידוק היחסים עם מדינות ידידותיות באזור, ובמיוחד עם צ'אד, שלה קשרים דיפלומטיים עם ישראל משנת 2021. כמו כן, על ישראל לפעול לשדרוג היחסים עם השלטון בסודן, למרות אי-היציבות השוררת במדינה, וזאת כיוון שסודן בחרה לצאת ממעגל הטרור ולהצטרף להסכמי אברהם.
ניז'ר סובלת מבעיות בריאות, מזון ומים חמורות. על ישראל לבחון את האפשרות לספק לה סיוע הומניטרי בתחומים אלו, בתיאום עם מדינות המערב ולפעול בדרכים דיסקרטיות מול השלטון החדש בכל מה שקשור להמשך המאבק בטרור הג'יהאדיסטי.
אסור לישראל להישאר אדישה לתמורות באזור הסהאל בכלל ובניז'ר בפרט. עליה לפעול כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה, ולשמר את המומנטום של הסכמי אברהם.
