לאחרונה מתנהל קמפיין על ראשו של מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל אבי בלוט, סביב זהותו הדתית והיותו קצין חובש כיפה שעבר בדרך לתפקידו הנוכחי אצל ראש הממשלה נתניהו כמזכיר צבאי. זהו קמפיין שנועד לגרום לאבי בלוט לחשוב פעמיים לפני כל פקודה, איגרת לוחמים, תכנון מבצע צבאי ותזמונו.
אחד הנושאים הברורים שעולים במחאות בתקופה האחרונה הוא נושא הלגיטימציה של צה"ל לפעול במרחב. יש הטוענים כי מבצע "בית וגן", עליו פיקד תא"ל בלוט – מבצע חטיבתי שמטרתו להחזיר את חופש הפעולה של צה"ל בצפון השומרון, בדגש על מחנה הפליטים ג'נין – בוצע לטענת המשחירים וכמה עיתונאים בגלל שלדבריהם בלוט מקורב לראש הממשלה נתניהו, בחר בתזמון המבצע ביום המחאות בנמל התעופה בן גוריון כדי לחלץ את ראש הממשלה מיום מחאות דרמטי.
יש להדגיש, מבצע בית וגן היה מבצע קריטי וחשוב. כזכור, באחת הפעולות לסיכול טרור במחנה הפליטים ג'נין, כוח צבאי שנכנס נתקל באש אדירה וביציאה במארב מתוכנן מתוך מסגד בפאתי מחנה הפליטים. במסגד ישבו מחבלים עם כבל חשמל שהיה מתוח למטען שהוטמן מתחת לכביש, בקצה היה כפתור, וברגע שהכוח יצא והתקרב למטען – מתוך המסגד לחצו המחבלים על הכפתור ופוצצו אותו. בזמן הזה, בגבעות שמסביב, הסתתרו מחבלים חמושים ופתחו באש ללא רחם על הכוח שניסה לחלץ את עצמו.
על זה יצא צה"ל למבצע, על חופש הפעולה שלו לסכל טרור. על מטענים שהוטמנו מתחת לאספלט ועל דירות מסתור שהפכו לבתי גידול והסתרה של מחבלים. להאשים את תא"ל אבי בלוט בהוצאה לפועל של מבצע כדי לעצור מחאה בנתב"ג – זו לא רק שטות גמורה, זו אמירה שנועדה לערער את השיקול המבצעי של קצינים בצה"ל.
באחד מכלי התקשורת נמתחה על בלוט ביקורת על ניהול הביטחון השוטף של יהודה ושומרון. נכון, התקופה לא פשוטה, אבל להפיל את האחריות על פיקודו של בלוט זה לא רציני. בלוט נכנס לתפקידו בחודש אוקטובר לפני כמעט שנתיים, חמישה חודשים אחרי מבצע "שומר החומות", שהפך את חמאס לארגון טרור משפיע בגזרתו.
עד אותו מבצע, חמאס ניסה להקים תשתיות, הצליח באופן חלקי ביותר וכמעט בלתי משפיע. שומר החומות פתח לחמאס שער כניסה לתוך יהודה ושומרון וגם יישובים ערביים בישראל. חמאס ראה במבצע הזה הזדמנות, לאור ההחלטה של אבו מאזן כמה חודשים קודם לכן – לצאת לבחירות במזרח ירושלים ואז לבטלן. במעשיו, אבו מאזן סייע לארגון הטרור לתקוע יתד בשטח. ההערכות בצה"ל היו נכונות, אבל המהירות בהן פשטה ההשפעה של הטרור בגזרה נבעו בגלל תגובה מאוד מאוחרת של השב"כ והמשטרה על הפרעות בשטח ישראל בשומר החומות. כל אלו סידרו לחמאס קרקע יציבה להקים תשתיות.
לתוך כל זה נכנס בלוט עם תוכנית ברורה, כאשר ידע שחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד יתחברו החגים באביב לרמדאן, ואחרי שומר החומות חמאס ינסה שוב לנצל הזדמנות. בלוט לא יכול היה לעצור את גל הטרור שפקד אותנו. הוא נכנס אחרי שקו התפר הפרוץ הפך לאתגר ומיד הבין שהדרך לעצור את הטרור מצפון השומרון היא קודם כל בלימת המחבלים מהתפר הפרוץ לעפולה, נתניה וכפר סבא. זה לקח זמן ודרש מחיר כבד גם של חיי לוחמים.
בלוט לא הסתתר מאחורי התוצאות הקשות ובזמן שניהל מרדפים אחר מחבלים ענה על כל השאלות הקשות ולא מצמץ כשלקח אחריות. כמו כן, באגרות ללוחמים כתב בס"ד וסיים בתפילה. במאמרים שפרסם הוא הראה את ההשפעה של החינוך שקיבל בצעירותו – התיכון הדתי הימלפרב והמכינה הקדם-צבאית "בני דוד" בעלי.
בלוט הוא קצין עם כיפה על הראש. היא לא שקופה, היא נעוצה שם עם סיכה והוא לא צריך להתנצל עליה. להפך, הוא הגיע לצבא עם אידיאולוגיה מהבית ומונה לתפקיד למרות שידע שהמתקפות מימין יגיעו, הביקורת תוטח בו, וכמו קצין אחראי הוא ידע להפריד בין הבית לבין המקצועיות. הניסיון לקשור לתא"ל אבי בלוט מניעים לא ענייניים בניהול המבצעי של גזרתו מלמדת על האווירה שאנו חווים בחודשים האחרונים בחברה הישראלית מול הצבא. נפתח כאן פתח למתקפות חסרות רסן – גם מימין וגם משמאל – כאשר המטרות הן להסיט את הקשב של הדרג המבצעי.
צריך לקוות שהמפקדים לא יסורו מדרכם ולא ישבו לנהל מנעד של שיקולים מבצעיים על בסיס השמצות. ואם כל חטאו של בלוט היא הכיפה על ראשו, אגרות האוגדה המעוטרות בפסוק מהתנ"ך, מאמרים שכתובים על בסיס מלחמות ישראל ואזכורים של דוד וגוליית; אם מפקד אוגדת איו"ש מפקד על לוחמיו דרך הכיפה שעל ראשו – אז הגיע הזמן לסדר מניין במטכ"ל.
