הסדקים בתוך הקואליציה בנוגע לרפורמה המשפטית כבר אינם בגדר סוד. לכאורה כאב הראש הגדול של לוין ורוטמן נעוץ בהתנגדות המתרחבת בשורות סיעת הליכוד, אך החוליה החלשה ביותר היא דווקא המפלגות החרדיות. מי שעקב בשבועות האחרונים אחרי התקשורת החרדית הממוסדת, לא יכול היה לפספס את הרהורי החרטה שם מהתמיכה הגורפת ברפורמה.
בשורה של מאמרי דעה הביעו כותבים חרדים בולטים את הסתייגותם מהמשך החקיקה, וקראו לעצור את התהליך כולו. גם ציירי הקריקטורות לא טמנו ידם בצלחת, ובסוף השבוע האחרון הוקדשה קריקטורה מרכזית בביטאון הליטאי "יתד נאמן" להסתייגות חריפה מהמשך החקיקה בנושא המשפטי, תוך קריאה להתמקד ב"יבנה וחכמיה". אז מדוע על אף כל זאת דומה שהפוליטיקאים החרדים מסרבים להניף את נס המרד?
המגזר החרדי איננו חובב עימותים עם רשויות המדינה השונות. מה שחשוב להם יותר מכל הוא ההגנה על אורח החיים החרדי, ותו לא. אולם, גם אם החרדים מעדיפים באמת לחדול מהעימות עם מערכת המשפט – הם בבעיה. המוסד שמאיים בנקודת הזמן הנוכחית יותר מכל גורם אחר על אורח החיים החרדי הוא בית המשפט העליון. לא רבים זוכרים, אך המשבר הפוליטי שאליו נקלעה מדינת ישראל לפני כארבע שנים החל בעקבות ביטול חוק הגיוס על ידי בג"ץ. חוסר ההצלחה לחוקק חוק חדש הביא לנפילת ממשלת נתניהו הרביעית ולכישלון נתניהו להקים ממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-21. מאז ועד היום חוק גיוס חדש לא חוקק, גם בגלל המשבר הפוליטי, אך לא פחות מכך בעקבות הקושי לגבש חוק שיעמוד במבחן בג"ץ מחד, ויגן על אורח החיים החרדי מאידך.
"אין נושא שקשור לחיים שלנו, החיים היהודיים התורניים בארץ ישראל, שבג"ץ לא התערב", הסביר בחודש פברואר ח"כ משה גפני את תמיכת החרדים ברפורמה. לדבריו, "אנשים שואלים למה אנחנו מתערבים בעניין הזה, אבל אנחנו שמחים. הצרות הכי גדולות שלנו הגיעו מבג"ץ. אין תחום שהוא לא פגע בנו". גפני ביטא בכך במדויק את התחושה לא רק ברחוב החרדי אלא גם בקרב ההנהגה שלו. אין שם התלהבות מהפגיעה בבית המשפט, אך בהחלט יש הבנה שללא העברה לפחות חלקית של הרפורמה איום הגיוס עלול להפוך לממשי בזמן קרוב, לאחר שתוקף החוק הקודם פקע סופית לאחרונה. יוזמת "חוק יסוד לימוד תורה" שעלתה לרגע וגוועה לעת עתה הייתה ניסיון גמלוני משהו לרבע את המעגל, אך לאחר שגם היא ירדה מהפרק לא נותרה לחרדים חלופה מלבד המשך הדבקות ברפורמה.
