שיתופי פעולה חוצי קואליציה-אופוזיציה נדמים לחלום רחוק. אך הנה אמיתה היסטורית – כאשר פוליטיקאים מצליחים לרתום את המחנה השני – הם מייצרים הישגים יוצאי דופן. הישגים שמהדהדים מעבר לקריירה הפוליטית שלהם, משנים את חיי בוחריהם ומשאירים חותם בל יימחה על המדינה כולה. האם זה יכול לקרות כיום, כאשר הפוליטיקה מקטבת מתמיד? האם זה אפשרי בעידן הרשתות שמקדמות את הקולות המפלגים ביותר?
שביל הזהב ליצירת מורשת ארוכת טווח
כאשר פוליטיקאים ממחנות נגדיים משלבים כוחות – הסיכוי לייצר פתרונות יעילים שגם יחזיקו מעמד לאורך דורות מזנק. רפורמות שהממשלה הקודמת העבירה כמו מס הסוכר או האפשרות לנייד מספר כשר – הושלכו לפח רגע אחרי הבחירות. אינספור שעות העבודה, המחקר והיישום שהושקעו בהן – ירדו לטמיון.
חוקים שחתרו להסכמה רחבה, מנגד, ישרדו בנקל חילופי שלטון. כך קרה למשל עם רפורמת להוזלת הסלולר, החוק להפחתת הריכוזיות במשק, ורפורמת ששינסקי להגדלת התמלוגים על מאגרי הגז – פוליטיקאים משני צדי המתרס תמכו, והחוקים המרשימים האלו ששיפרו את החיים של כולנו – איתנו עד היום.
בנוסף, פוליטיקאי שמעמיד בצד מחלוקות ועסוק בחיבורים מציג מנהיגות ונחישות, תכונות המהדהדות היטב אצל הבוחרים. ואם זה לא מספיק, פוליטיקאים המגשרים על פערים אידיאולוגיים יוצרים לעתים קרובות מורשת ארוכת טווח. הם זכורים כדמויות טרנספורמטיביות שלקחו את העם לשלב הבא.
שמעתם על הח"כית שמשתפת פעולה עם ש"ס?
אני הראשון שאודה כי זה מסובך. בשנים האחרונות קידמתי שלל מיזמים לצמצום הקיטוב. שיבחתי נבחרי ציבור שקידמו חוקים במשותף עם המחנה הנגדי, למשל, ופרסמתי בקביעות מדדים שבחנו מי הפוליטיקאים המקטבים ביותר לעומת המאחדים ביותר.
אלא שבטלוויזיה וברדיו סירבו לראיין את אלו שזכו בצל"ש עבור פעילות למען אחדות העם. גם היום, התקשורת ברובה מתעלמת. כמה מכם יודעים למשל שממש בימים אלו נעמה לזימי (העבודה) משתפת פעולה עם ח"כים מש"ס סביב דיור ציבורי ועם ח"כ משה גפני נגד חזירות הבנקים?
המו"לים מעדיפים ברובם להעניק זמן מסך ו"פושים" לנבחרי ציבור שמפלגים ומשסעים כדי לייצר טראפיק (כלומר כסף), והח"כים מתנהגים בהתאם. מה שנותן לי תקווה לשינוי הוא דווקא מי שעזר לי לכתוב את הטור הזה – ה-AI (בארד ו-ChatGPT). שאלתי אותו על הנושא והוא טען כי ככל שאנו צועדים לעבר עתיד השזור בבינה מלאכותית, הסיכויים לייצר מדדים וכלים אוטומטיים למען אחדות נוסקים. דמיין אלגוריתם, הוא ביקש, שיזהה אינטרסים משותפים ועמדות מדיניות חופפות בין פוליטיקאים ממפלגות יריבות – ויסלול את הדרך לשיתופי פעולה.
בסוף זה עלינו
אמן. אבל ביננו, יש לו אינטרס. מעבר לכך, זה ברור כי הטכנולוגיה לבדה לא תציל אותנו מעצמנו. על כל אחד ואחת מאיתנו לטפח סביבה פוליטית שמתמרצת חיבורים. האמת שגם זו עצה של הבינה המלאכותית, ואני סומך עליה את ידיי. אם אנחנו, כאזרחים, נביע תמיכה פומבית בח"כים שבונים גשרים ומנמיכים חומות – נתרום לעיצוב ממשלה שבאמת משרתת את כולם. ממשלה בה יש לכולם מקום סביב השולחן.
בסוף כולנו, משמאל ומימין, שותפים בניסוי הגדול הזה שנקרא דמוקרטיה. והניסוי הזה מעולם לא צלח באמצעות פילוג ושיסוי. להיפך. אנחנו צריכים אחדות ושיתוף פעולה. כבוד הקורא הוא נבחר ציבור? מצוין. זה הזמן לתהות האם לקבל לייקים על ציוץ תוקפני כלפי הצד השני הוא השימוש המיטבי בכוחך האדיר. אז אנא, היזכר למה בכלל רצת לכנסת, ומה האני הצעיר שלך היה אומר על התנהלותך כיום.
המאמר נכתב בעזרת בינה מלאכותית
