– שלום. כאן זה רשם המדינות של האו"ם?
– יס, מיסטר. איך אני יכול לעזור לך?
– הגעתי לרשום מדינה חדשה.
– אוקיי. קודם כול צריך למלא את הטופס שלנו, צריכים להיות עותקים בניילונית…
– הדפסתי מראש את כל הטפסים. בבקשה.
– אדם מסודר, כל הכבוד. כבר אני רואה שיהיה תענוג לעבוד איתך. אוקיי, שנת ייסוד 2023, שפה רשמית עברית ואנגלית, גבולות מילאתם… רגע מיסטר, יש פה טעות – השם "ישראל" כבר תפוס. וגם הגבולות האלה הם בשטח של מדינה קיימת.
– שום טעות. אנחנו מישראל. אנחנו רוצים להקים מדינה חדשה בגבולות האלה.
– מה רע בישנה?
– מנסים לעשות שם דיקטטורה פשיסטית.
– וואו, נשמע נורא. מה הם כבר עשו? ביטלו את הבחירות?
– הגבילו את עילת הסבירות. והם גם הולכים להגביל את הכוח של היועצים המשפטיים.
– אוקיי, זה נשמע… מאיים. יש חשש שהצבא ישתלט על הפרלמנט?
– הלוואי
– הלוואי ש… מה? אל תענה לי, אני גם ככה לא אצליח להבין את הראש של היהודים האלה.
– הישראלים האלה.
– וואטאבר.
– לא, זה חשוב. אנחנו רוצים להתפצל. אנחנו נהיה ישראל והם יהיו יהודה.
– אהה, פיצול. זה כבר עניין אחר. לפני שהולכים לצעד דרמטי כזה, ניסיתם ייעוץ זוגי?
– ניסינו ייעוץ משפטי. לא עבד.
– אוקיי. בכל אופן, מבחינה טכנית המדינה החדשה שאתה רוצה לרשום זה לא מדינת ישראל אלא מדינת יהודה. בשביל זה תצטרך – את הנציגים שלה פה…
– חחח אתה חושב שאפשר לסמוך על הדתיים והערסים שיידעו מה טוב בשבילם? תאמין לי, עדיף שאני אסגור את זה מולך, בין אדם מערבי מתקדם לאדם מערבי מתקדם.
– אני ספציפית נציג של טוגו בוועדה…
– חשבתי אתה אפרו-אמריקאי.
– לא, אני אפרו-אפריקאי. לא משנה, בוא נמשיך. אני רואה פה את הגבולות שלכם. על מה הם מתבססים? הפסקת אש אחרי מלחמה?
– לא, הם התעקשו לא להילחם, כל הזמן דיברו על "אחדות" ו"פיוס".
– אה, יפה. אז פשוט ישבתם לוועידה משותפת והסכמות?
– נראה לך? אין עם מי לדבר בצד השני.
– אוקיי אז… איך כן קבעתם את הגבולות?
– פרסמנו מפה בפייסבוק. זה קיבל מלא תמיכה.
– אה… עכשיו אני נזכר שבחלק מבתי הספר אצלכם לא לומדים את כל המקצועות. אדוני לא למד גיאוגרפיה והיסטוריה? למה אדוני כועס?
– זה הם שלא למדו ליב"ה! אצלנו למדו הכול! אפילו תנ"ך! תסתכל, כתוב שם שהתפצלנו לשתי מדינות, ישראל ויהודה. אנחנו רק רוצים לשחזר את זה.
– בייבל! בייבל זה טוב, לא ידעתי שאדוני חי לפי הבייבל. אמנם אני לא בטוח שהכול שם מתאים לימינו, אבל לא מתווכח עם האמונות שלך. אז אתם רוצים להתפצל כמו בפעם הקודמת? שלהם יהיה בית מקדש אחד ולכם שניים?
– לא בייבל ולא בית מקדש! אני רק מסביר לך שמבחינה היסטורית…
– מיסטר, אני האחרון שיתווכח עם ישראלי על הבייבל, רק אומר שלפי מה שהבנתי, מבחינה היסטורית שם היו שבטים שונים מלכתחילה, שחיו באזורים שונים בארץ, וזה מה שאִפשר את הפיצול. אצלכם יש שבטים שונים?
– בוודאי. זה מה שאני מסביר לך. הנה, הבאתי את הטופס מהאתר שלכם עם האחוזי הצבעה. תראה כמה הצביעו בתל אביב למרצ, לעבודה, ליש עתיד. איך הם יכולים לחלוק מדינה אחת עם החבר'ה של ירושלים?
– לפי מה שאני רואה פה, גם בתל אביב המפלגה השנייה בגודלה זה הליכוד.
– סליחה?
– כן, כן. וגם בחיפה, ושם ההפרשים אפילו יותר קטנים. וגם בהרצליה, וגם ב… תראה מה זה, טבריה וקרית שמונה וכרמיאל נמצאים ב"ישראל" שלכם. זה מקומות שאתם רוצים אצלכם?
– אין ברירה, צריך לבלוע אותם. אפילו הרחבנו את הגבול שיכלול גם את בית שאן, כדי להרוויח את הקיבוצים שם.
– נשמע שהבית-שאנים ישמחו. אבל מה לגבי הקיבוצים בדרום שהשארתם ב"יהודה"?
– אני מניח שמי שרוצה, יצטרך לעבור דירה. ומי שמחליט שהקשר שלו לאדמה חזק מדי, הוא מן הסתם בנאדם שאנחנו גם ככה לא רוצים אצלנו.
– פייר. ומה לגבי מאות אלפים שהצביעו למפלגות השמאל באשדוד, באר שבע, אשקלון…?
– מי שעוד לא הגשים את החלום ועבר מהפריפריה לתל אביב זו לגמרי בעיה שלו.
– ומה לגבי משפחות שהבעל תומך בימין והאישה בשמאל? או אחים, בני דודים, קולגות, שלא חושבים שהסיפור עם מערכת המשפט יותר חשוב מיחסי אנוש?
– לא מצאתי לא בפייסבוק ולא בטוויטר אף אחד שחושב שיחסי אנוש זה יותר חשוב מהרפורמה.
– טוב, אם אתה אומר. אגב, מה אתם עושים עם הערבים?
– עם מי?
– הערבים.
– כל הדתיים במדינת יהודה, הסברתי לך כבר. אני לא נכנס לרזולציות כמו איזה דת.
– וואו, מי היה מעלה על דעתו שכל כך קל לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
– עם קצת אמונה ורצון טוב הכול מסתדר, תאמין לי.
– אוקיי, אז אתה צריך לחתום פה על ויתור.
– ויתור על מה בבקשה?
– הכול מופיע. ירושלים – הכותל, עיר דוד, הר הזיתים, הר הרצל…
– בכיף
– בית המשפט העליון
– נקים חדש בתל אביב
– הנגב – מכתש רמון, אילת, הכור האטומי
– אני לא… מפעלי טקסטיל יש גם בצפון, אדוני.
– אני בטוח. אז נשאר לי רק לקבל את החתימה שלהם, שהם מוותרים על תל אביב ועל הכינרת ועל הגליל, ואפשר לעשות "לחיים".
– תעזוב, הם לא יסכימו. בוא נעשה את זה בלי לתאם איתם.
– התנתקות חד צדדית כאילו?
– בדיוק. איך זה כבר יכול להיכשל?
– אדוני, זה פשוט לא עובד ככה. תצטרכו את ההסכמה שלהם. אולי בכל זאת תשבו ביחד, לאיזו שיחה?
– אנחנו לא יושבים איתם על כלום. זאת המפה וזהו זה. אנחנו לא צריכים אותם. ההייטק אצלנו, הצבא אצלנו, הערכים הליברליים אצלנו. בשביל מה אנחנו צריכים אותם, אה? תגיד לי. בשביל מה?
– אדוני, לא עברתי הכשרה בייעוץ זוגי, אבל זה נשמע שאתם דווקא כן צריכים אותם. יכול להיות שאתם בכלל לא רוצים להתפצל?
– אנחנו? לא רוצים? אז בשביל מה אני פה, בשביל הכיף?
– אני לא רוצה לרמוז שלא כיף לי שאדוני פה, אבל חשבתי שזה יותר סוג של הפגנה. שעשית את תוכנית ההיפרדות הלא-ריאלית הזאת בשביל להעביר להם את המסר שנמאס לכם. שאתם לא מסכימים למציאות הנוכחית, שאתם לא מסכימים להמשיך לשלם מחירים בשביל הערכים שלהם, שאיבדתם את האמון.
– זה… נשמע נכון.
– ייעוץ זוגי, אדוני. אם תרצה, אני מכיר מטפל זוגי מצוין מטעם האו"ם. יש לו הרבה ניסיון באיחוד אומות שהסתכסכו עם עצמן. אולי תלכו אליו?
– לא מבטיח כלום. תביא לי את המספר שלו. מאיפה הוא, אגב?
– דרום קוריאה.
מקווה זה הרבה מעבר לטהרת המשפחה
יש לפתוח גם בשעות היום מקוואות, בפרט לנשים ובטח אלה שבקרבת הר הבית, כדי לאפשר למעוניינים בכך לעלות ההרה בטהרה
