גַּם לִי גַם לָךְ יִהְיֶה

גַּם לִי גַם לָךְ יִהְיֶה

 

 

יוֹדְעִים מָה? כֵּן. אֲפִלּוּ זֶה. "בִּגְלַל שֶׁהִיא אִשָּׁה"

(סְלִיחָה עַל הָעִלְּגוּת; כּוֹתֶרֶת יְדִיעוֹת, שָׁם, שָׁם),

בִּגְלַל שֶׁהִיא אִשָּׁה יִשְׁאַל הָאִישׁ, רַק בְּנִימוּס,

אִם אֶפְשָׁרִי (סְלִיחָה עַל הֶחָרוּז) בָּאוֹטוֹבּוּס

אוֹ בְּמָטוֹס צָפוּף, אִם לֹא קָשֶׁה בְּבַקָּשָׁה,

לְהִתְחַלֵּף בַּמְּקוֹמוֹת, שׁוּב, רַק אִם זֶה אֶפְשָׁר –

כְּשֵׁם שֶׁבְּאוֹתָהּ פַּשְׁטוּת יִפְנוּ נָשִׁים לְאִישׁ

וְיִשְׁאֲלוּ בִּנְעִימוּת וְלֹא בְּטוֹן מַרְעִישׁ

אִם הוּא יֵאוֹת לְהַצְרָחָה, כִּי כָּךְ נָעִים יוֹתֵר,

וְהוּא יָשִׁיב בְּלֹא צְרָחָה, וְשֶׁמָּא יְוַתֵּר,

 

כִּי לָמָּה לֹא, כִּי מָה קָרָה, כִּי בְּעוֹלָם צִיוִילִי –

לֹא בְּתַרְבּוּת שֶׁל שְׁתֹק וְלֵךְ, שָׁתוּ לִי וְתָבִיא לִי,

לֹא בְּתַרְבּוּת הַבּוּקְסוֹת וְהַיַּאלְלָה וְהַדַּוְקָא –

נוֹהֶגֶת הִתְחַשְּׁבוּת, שֶׁהִיא יְסוֹד חַיֵּי הַצַּוְתָּא,

וּמְוַתֶּרֶת הָאִשָּׁה, אוֹ מְוַתֵּר הַגֶּבֶר;

וּמָה אַתֶּם יוֹדְעִים, אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ בְּמַגֶּבֶת

אוֹ בִּשְׂמִיכָה אֲשֶׁר מֵאֵיזֶה סַל קְסָמִים חֻלְּצָה

לְהִתְכַּסּוֹת, אִם בְּטָעוּת הִגַּעְתָּ בְּלִי חֻלְצָה

אֶל בֵּין כָּאֵלֶּה שֶׁאֶצְלָם זוֹ לֹא מַמָּשׁ הַנּוֹרְמָה;

בִּיחָסִים מִזֶּה הַסּוּג אָדָם יָכוֹל לִבְחֹר מָה

יַרְגִּישׁ וְאֵיךְ יִתְפֹּס וְאִם עָלָיו לְהֵעָלֵב

אוֹ לְהַפְעִיל שְׁרִירֵי אֶמְפַּתְיָה, הַיְנוּ שְׁרִיר הַלֵּב.

 

וְאִם הֻזְכַּר הַלֵּב, הֵן יֵשׁ עִנְיָן שֶׁיְּצֻיַּן

כָּאן בֶּן זוּגוֹ מֵהַסִּפּוּר, כְּלוֹמַר הַמַּעְיָן,

כִּי גַּם בַּמַּעְיָן וּבַבְּרֵכָה יָכוֹל לִפְעֹם

הַשְּׁרִיר הָאֱנוֹשִׁי הַזֶּה, גַּשְׁרִיר עַל פְּנֵי תְּהוֹם,

וּלְהַגִּיד – בְּבַקָּשָׁה, יִהְיֶה גַּם לִי גַם לָךְ:

טוֹבִים הַמַּיִם הַלַּחִים מִן הָאֲוִיר הַלַּח –

וְלָמָּה לָנוּ כָּל הַלַּחַץ, לָמָּה הַמִּקְלַחַת

שֶׁל הַיְּרִיקָה עַל הַשּׁוֹנֶה שֶׁהוּא יְסוֹד הַיַּחַד

וְהוּא יְסוֹד הַהִתְחַבְּרוּת, וּמָה הַהַכְחָשָׁה

שֶׁל מְתִיחוּת הַשֹּׁנִי בֵּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה

וּמָה וִדּוּא־הַהֲרִיגָה הַזֶּה הַמְּוַדֵּא

שֶׁיִּדָּרְסוּ עַד דַּק מִי שֶׁחַיִּים אֶת הַהֶבְדֵּל?

 

נוּ, מָה אֲנִי שׁוֹאֵל, הֲרֵי יָדוּעַ וּפָשׁוּט

שֶׁהַשָּׁנָה, הֵן כְּבָר כָּתַבְתִּי, כְּבָר נִתְּנָה רְשׁוּת

שֶׁל שׁוּט־וָלֵךְ בָּאָרֶץ לְמַשְׂטִין וּלְמַשְׂנִיא

רֵעֵהוּ שֶׁל אָדָם עָלָיו, אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.

רִיבִים כָּאֵלֶּה מִתְרַבִּים בָּאַחְרוֹנָה כָּל קַיִץ

כִּרְצוֹן לִבָּם הַקַּטְנוּנִי שֶׁל מַצִּיבֵי הַחַיִץ

בֵּין מַחֲנוֹת, הַמַּכְחִישִׁים כָּל חַיִץ בֵּין מִינִים –

אֲבָל בְּזֶה הַקַּיִץ מִשְׁתַּגְּעִים הַתַּסְמִינִים.

 

וְשֶׁמָּא זֶה פָּשׁוּט מִשּׁוּם שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֻפְשָׁט

יוֹתֵר מִדַּי יֵשׁ בַּמְּרִיבָה בְּעִנְיְנֵי מִשְׁפָּט

אֲשֶׁר הָיְתָה עִלָּה לְפּוּטְשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשִּׁיפְט

מֵהַמִּשְׁפָּט אֶל תְּחוּם הַהִתְפַּשְּׁטוּת הַדֵּי טִפְּשִׁי

אַךְ הַשּׁוֹטֵף אֶת דִּמְיוֹנָם שֶׁל מֻדְלְקֵי מָדוֹן;

כִּי אֵיךְ, בַּקְּצַת־בִּינָה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדוֹ,

יַסְבִּיר אָדָם סָבִיר אֶת הַמַּסְלוּל בְּנֹסַח אֶשֶׁר

הַמְּחַבֵּר חֲלוֹף וָשׁוֹב, בְּגֶשֶׁר חַף מִפֵּשֶׁר,

חֻקֵּי יְסוֹד הַמְּסַפְּקִים עִלַּת פְּסִילָה לְחֹק

עִם בֵּית מִשְׁפָּט שֶׁגַּם חֻקֵּי יְסוֹד יָכוֹל לִמְחֹק?

וְאֵיךְ יָכוֹל אָדָם אֶל כְּלֵי הַשֵּׂכֶל לְהָרִיק

מִין הִגָּיוֹן אֲשֶׁר לְפִיו בִּקֹּרֶת עַל עָרִיק

וְעַל מוֹרֵד הַקָּם עַל הַצָּבָא פִּתְאוֹם הֻצְּבָה

כְּאִלּוּ הִיא חֶרְפַּת בִּקֹּרֶת נֶגֶד הַצָּבָא?

 

מִסְּבַךְ כְּזֶה הַכֹּל מַעֲדִיפִים לְהִתְפַּנּוֹת

מַהֵר מַהֵר לְשִׂיחַ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת.