"גראן טוריסמו" החדש מבוסס (גם אם בחופשיות לא מועטה) על סיפור די מדהים: יאן מרדנבורו (ארצ'י מדקוויי), צעיר בריטי בן 19, השקיע אלפי שעות משחק בסימולטור המרוצים הריאליסטי "גראן טוריסמו" של סוני פלייסטיישן. יום אחד הוא מקבל הזמנה לאקדמיית נהיגת מרוצים אמיתית, יחד עם מבחר שחקני הסימולטור הטובים בעולם. יאן זוכה במקום הראשון מבין חבריו ומקבל חוזה נהיגה בקבוצת המרוצים היוקרתית של ניסאן. כעת, כנגד כל הסיכויים, הוא ינסה להוכיח כי יש לו את מה שדרוש להיות נהג מרוצים מקצועי. כפי שמשתמע מהתקציר, גראן טוריסמו הוא לא ממש עיבוד למשחק הווידאו שבמרכזו, אלא יותר ביוגרפיית ספורט קלאסית, כזו שמתחקה אחר דרכו עמוסת המכשולים של גיבורהּ האנדרדוג אל הפסגה.
הבמאי ניל בלומקאמפ היה פעם הבטחה גדולה כשזכה לתהילה ב־2009 עם סרטו הראשון "מחוז 9". מאז הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה אבל כפי שהוא מוכיח כאן, כבמאי אקשן הוליוודי יש לו כל הכישורים הדרושים. סצנות המרוצים הרבות בסרט עשויות פשוט נהדר, הן קינטיות, מסחררות והכי חשוב, מותחות ומרגשות, והן הסיבה העיקרית לצפות בסרט בקולנוע. גם העובדה שחלקים נכבדים מהמרוצים צולמו במציאות תורמת לחוויה, כשיאן מרדנבורו האמיתי מתפקד ככפילו של מדקוויי.
צוות השחקנים עושה עבודה מעולה – מדקוויי מעורר את ההזדהות הנדרשת ודיוויד הארבור המשובח כובש כהרגלו כמאמן הקשוח אך האבהי. הדרמה עצמה נאמנה עד העצם לנוסחה הז'אנרית, אבל זו נוסחה כה אמינה שגם אם תנחשו בדיוק מה מחכה לכם מעבר לעיקול היא עדיין תספק את הסחורה. קצת חבל שהתסריט והבימוי גולשים לא פעם לקיטש מוגזם עד כדי מבוכה והסרט היה בהחלט נהנה מגילוח של עשרים דקות מיותרות.
גראן טוריסמו לא מנסה להמציא את הגלגל וזה ממש לא דבר רע. במיוחד כשארבעת הגלגלים שהוא דוהר עליהם יובילו אתכם אל קו הסיום בבטחה.
גראן טוריסמו ארה"ב 2023, בימוי: ניל בלומקאמפ, 135 דק'
68 מיליון דולר צנועים השקיעו נטפליקס במותחן הפעולה החדש "לב של אבן". חשוב לזכור זאת כשניגשים להשוואה המתבקשת אך הלא מחמיאה לסרטי "משימה בלתי אפשרית" – זיכיון שהפרק החדש שבו עלה כמעט 300 מיליון דולר. מצד שני, לב של אבן הוא חיקוי חסר בושה של סרטי משימה כך שהוא די הביא על עצמו את העניין.
גל גדות היא אית'ן האנט, סליחה, רייצ'ל סטון, סוכנת בארגון צללים סודי שתפקידו להצליח היכן שכל ארגוני הביון האחרים כשלו. לאחר שצוותה מובל למלכודת, היא יוצאת בעקבות האקרית מסוכנת שמנסה לגנוב את הנשק העוצמתי ביותר בעולם: ליבת מחשב־העל הייחודית שמנחה את כל פעילות הארגון.
הבעיות בסרט מתחילות כבר בתסריט, בעוד שסרטי "משימה" יודעים למצוא עניין ומקוריות בז'אנר הלעוס, המיש־מש התסריטאי חסר ההשראה שנרקח כאן הוא עלבון אפילו לכישורי כתיבה של בינה מלאכותית. אבל אתם הרי פה בשביל האקשן, ולמרבה השמחה הוא דווקא ראוי לדיון. חציו הראשון של הסרט מהנה מאוד לצפייה, בעיקר בזכות כמה סצנות פעולה מפתיעות באיכותן שמצליחות למתוח, להסעיר ואפילו לגרום לנו לחבב את צוות הסוכנים שבמרכזן. גם גדות, שכבר ברור כי אינה שחקנית גדולה, תפורה היטב למידות התפקיד ונותנת הופעה כריזמטית ומשכנעת. אלא שאז מגיעה השעה השנייה וכל העסק מתפרק לגורמים. מכאן והלאה הסרט מתגלה כאנמי במיוחד גם בשל תפניות העלילה העבשות, אך בעיקר מבחינת האקשן הדליל. כלל ידוע בסרטים מסוג זה הוא לשמור את סצנת הפעולה המשמעותית ביותר לסיום. אבל התסריט אינו מצליח להפוך אותה למספיק גורלית והמאבק האחרון נראה כמו חרחורי הגסיסה של הפקה שנגמר לה התקציב. הנחמה היחידה היא ש"לב של אבן" בכל זאת מוצלח יותר מלהיטה הגדול הקודם של גדות בנטפליקס, "הודעה אדומה". וכשאלו הסטנדרטים שלנו, מה הפלא שאנחנו ממשיכים לקבל עוד מהם.
לב של אבן ארה"ב 2023, בימוי: טום הארפר, 122 דק'
