אי אז, לפני שנים רבות בעידנים אחרים שחלפו להם מזמן, התחלתי לשתות. כמו רבים מהאנשים בתחילת דרכם האלכוהולית גם אני חיפשתי את דרכי בעולם הקוקטיילים או המשקאות המעורבבים. וכי למה לא? הם מכילים אלכוהול, נפוץ למצוא אותם בברים וקל לשתות קוקטיילים כי הם מכילים עוד מרכיבים.
בהתחלה שתיתי קוקטיילים עתירי סוכר וטעמי פירות תעשייתיים, משהו זול, שנמצא בכל מקום ומטשטש את האלכוהול. לאט־לאט החך התרגל לטעמים האלכוהוליים ואופי המשקה השתנה. עברתי לקלאסיקות מודרניות, קוקטיילים מעט יותר מדויקים מבחינת הכנה, בחלקם עדיין מתוקים או מרעננים. אחר כך התחלתי לשתות משקאות בסגנון תקופת היובש, דרינקים עתירי אלכוהול שלא בהכרח מנסים להחביא את האחוזים הגבוהים שלו, משקאות שבהם המטרה היא לתת את הבמה והייחוד למרכיבים האלכוהוליים עצמם שבקוקטייל ללא כיסוי של מתוק או חמוץ.
באופן משעשע ההתפתחות שלי בעולם הקוקטיילים הייתה בדיוק הפוכה מהאופן שבו צמחה התרבות הזו במשך השנים. המשקאות הראשונים, שעוד לא נקראו קוקטיילים, נוצרו באנגליה ככל הנראה והיו מורכבים מתזקיקים (ספיריטים) שונים, מיצי פירות ותבלינים. המרכיבים נמזגו לקערה גדולה ומשם כל אחד מזג לעצמו כוס מהמשקה, להלן הפונץ'. ההבדל בין המשקה הראשוני לקוקטיילים של היום נבע מהעובדה שבזמנו קרח לא היה נפוץ כל כך, אנחנו מדברים על תחילת המאה ה־19, אז בלי קירור ובלי דילול נוצר משקה די קשוח.
ב־1862 פרסם ברמן בשם ג'רי תומס, שפחות או יותר נחשב לראשון המיקסולוגים, את ספר המתכונים הראשון לקוקטיילים. מופיעים בו מתכונים לפונצ'ים שונים, ג'ולפים (Julep), סמאשים, טום קולינס ועוד כמה מתכונים שצועדים עד היום בווריאציות שונות. למשל הטום קולינס, קוקטייל פשוט, אלגנטי שמבליט את האלכוהול שבו אך עדיין מרענן.
השלב הבא היה כאשר קוקטיילים קשוחים ועוצמתיים פרצו לתודעה. שמות כמו נגרוני (אחד הקוקטיילים האהובים עליי, קל להכנה, מורכב בטעמים ופצצה אלכוהולית), אולד פאשן, מרטיני, סיידקאר, בולוורדייר ועוד נולדו, עוצבו מחדש וביססו את עצמם כקלאסיקות אלמותיות.
במרבית הקוקטיילים בתקופה הזו הדגש היה על האלכוהול, על הטעמים השונים בין המוצרים, איך הם מתחברים ביחד ואיך אפשר ליצור קוקטייל מאוזן בלי להשתמש במיץ לימון ומי סוכר. בהתאמה, המתכונים פשוטים למדי להכנה ברבים מהמקרים, ואלכוהול, ביטרים, סוכר וקרח הם המרכיבים העיקריים של כל קוקטייל.
לבסוף הגענו לעידן המודרני, שבו קוקטיילים קיימים גם כדי להנגיש אלכוהול לחך בלתי מיומן. מתוקים וחמוצים, קלילים לשתייה ונגישים לכל אורח לרגע בבר. קיימות עשרות דוגמאות ועם קצת זמן כנראה תוכלו להמציא כמה בעצמכם.
מתכון לפונץ'
330 מ"ל וודקה, 165 מ"ל אפרול, 500 מ"ל מיץ תפוזים, 5 פלחי תפוזים, שני לימונים, קרח, סודה.
מועכים קלות את התפוזים בקנקן או בקערה, סוחטים את שני הלימונים, מוסיפים את הוודקה והאפרול ומערבבים. בסוף מוסיפים קרח קצת סודה, ולקישוט גבעולי טימין וגלגלי תפוזים.
* רק קחו בחשבון שזו כמות למסיבה
טום קולינס
60 מ"ל ג'ין (אפשר לשחק עם הכמות), 30 מ"ל מיץ לימון ו–15 מ"ל מי סוכר.
מוזגים הכול לשייקר עם קרח, מנערים ומוזגים לכוס קולינס עם קרח חדש וממלאים את הכוס במעט סודה. גלגל לימון לקישוט ואתם על זה.
נגרוני
30 מ"ל ג'ין (כל ג'ין ייתן אפקט שונה), 30 מ"ל ורמוט אדום, 30 מ"ל קמפרי.
מוזגים הכול לכוס, מכניסים קרח ומערבבים, לקישוט משתמשים בקליפת תפוז וזהו, קצר וקולע.
לונג איילנד אייס טי
לכוס היי–בול (או קולינס) מוזגים: 15 מ"ל וודקה, 15 מ"ל ג'ין, 15 מ"ל טקילה, 15 מ"ל רום, 15 מ"ל טריפל סק, 15 מ"ל מיץ לימון ו–15 מ"ל מי סוכר.
מוסיפים קרח ומערבבים היטב, מוזגים קולה למילוי הכוס ומקשטים עם גלגל לימון.
