ים של רובים
הפעם זה הסתיים בקלות: בלילה שבין ראשון לשני חסמו לוחמי צנחנים ומג"ב את סביבת הבית שנמלטו אליו שני המחבלים שרצחו פחות מיממה קודם לכן את בת שבע ניגרי הי"ד מבית־חג"י ופצעו אזרח ישראלי נוסף. בתוך דקות המחבלים הסגירו את עצמם ללא קרב. הפעולה הקלה התבססה על מודיעין מדויק שסיפק שב"כ, אך היא היפוך גמור לקיץ המסויט שעובר על צה"ל בשטחים. שב"כ מזרים התראות בקצב שלא היה כמוהו מאז דעיכת האינתיפאדה השנייה לפני כמעט עשרים שנה, וגם אם מרבית הפיגועים מסוכלים בעוד מועד, מספר ההרוגים שובר שיאים.
גם את המחבל מהפיגוע בחווארה בשבת ימצאו כוחות הביטחון ללא ספק, במוקדם או במאוחר, אם עדיין לא מצאו. עד אז החיכוך הגבוה מסבך את כוחות צה"ל ומג"ב גם עם אירועים כמו הטענה שצעיר פלסטיני נורה בגבו כשהתרחק מכוח ישראלי בכפר ביתא ליד שכם, במהלך פעולה שהייתה חלק מהמצוד.
שעות לפני המעצר בחברון הגיע ראש הממשלה באופן יוצא דופן לנקודת הפיגוע, יחד עם שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש שב"כ, וגם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. הצמרת הזאת קיבלה עדכון טקטי מהמחשב הנייד של מח"ט הגזרה, שהוצב על שולחן עמוס בקבוקי מים באוהל החפ"ק. נתניהו וגלנט מסרו לאחר מכן הודעה מול המצלמות, תחת השמש הקופחת: חלק גדול מגל הטרור הזה מגיע "כתוצאה מהכוונה חיצונית", אמרו, והצביעו על איראן ש"מכוונת, מממנת ומעודדת" את הפיגועים.
יש בזה משהו, אבל זאת לא כל התמונה בקיץ 2023. איראן אכן מציפה את יהודה ושומרון בכסף ובנשק, ובהחלט מתדלקת את הפיגועים, גם אם רובם נעשים בידי מחבלים בודדים, מכל הארגונים, ללא הכוונה מרכזית. עידוד הפיגועים הוא אחת הדרכים לגבות מחיר מישראל על תקיפות וחיסולים שאיראן מייחסת לנו בכל רחבי המזרח התיכון, ואפילו על אדמת איראן עצמה. אבל מה מעבר לזה?
יש להניח שגם בלי המעורבות הגבוהה של איראן, המצב ביהודה ושומרון היה נפיץ השנה. אגף המודיעין הוציא כבר לפני כמה שנים התראה אסטרטגית על השלכות ההיחלשות של הרשות הפלסטינית, ככל שהמנהיג הישיש אבו־מאזן הולך ודועך. לחבורה שמקיפה אותו יש עדיין עניין עצום בתיאום ביטחוני עם ישראל, כדי להילחם בחמאס, האויב המשותף, אך לכל אחד מחבריה יש גם עניין גדול לרשת אותו, וכולם מתמודדים עם תמיכה ירודה מאוד בציבור הפלסטיני, שרואה באנשי הרשות משתפי פעולה עם ישראל. בשב"כ מעריכים שאילו היו נערכות היום בחירות ברשות, החמאס היה מנצח בהן בגדול ביהודה ושומרון; דווקא בעזה, היכן שהוא שולט, הוא היה נוחל כישלון.
אחד האתגרים הגדולים של מערכת הביטחון, בניסיון לבלום את גל הטרור, הוא כמות הנשק העצומה שמציפה את השטחים. רובים ואקדחים אפשר להשיג בזול, וייתכן שבעתיד יהיה גם שימוש רב יותר בכלי נשק מסוכנים יותר, כמו פצצות מרגמה ורקטות. הנשק התקני מוברח בעידוד איראני דרך הגבולות הארוכים עם ירדן, אבל – ולא נעים להכיר בכך – מגיע גם מנשקיות של צה"ל. רבות מהן נפרצות עם ובלי שיתוף פעולה של חיילים מתוך הבסיסים.
ייבוש ביצת הנשק הוא משימה ארוכת טווח לצה"ל ולשב"כ, שממשיכים לראות בתיאום עם הפלסטינים את הדרך היעילה ביותר לצמצום היקף הפיגועים. בדיון הקבינט המיוחד ביום רביעי, בעקבות הפיגועים, נשמע גם קולו הקבוע של השר השני במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שדווקא שואף למוטט את הרשות.
בין איראן לסעודיה
בינתיים יש צרות גדולות יותר. ההבנות בין ארה"ב לאיראן הופכות את איראן למדינת סף גרעינית, בעודן מפשירות לאייתוללות מיליארדי דולרים תמורת התחייבות להשעיית העשרת האורניום.
בימים אלה מוביל רון דרמר, שליחו המיוחד של נתניהו, את המאמצים להשגת הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. הסכם כזה יביא לישראל פירות מדיניים וכלכליים רבים, וגם יסייע לנתניהו ב"ברוֹך" הציבורי. אבל עלול להיות לזה מחיר. בשל הדיסקרטיות במגעים, קשה להעריך מהי מידת האמינות של הידיעות (וההכחשות) על כך שדרמר הסכים בשם ישראל, שערב הסעודית תוכל לנהל תוכנית גרעין אזרחית.
הגישה הרווחת במערכת הביטחון היא שתוכנית כזאת תוביל למרוץ גרעין אזורי. הדרג המדיני יכול לקבל החלטות גם בניגוד לעמדות מערכת הביטחון, אבל שוב עלולה להתעורר השאלה אם עמדותיה הובאו בכלל בחשבון.
בין שב"כ למשטרה
ים הנשק הבלתי חוקי משני צידי הקו הירוק קשור ישירות לגל הפיגועים וגם להיקף הרציחות השובר שיאים בחברה הערבית. הנשק הזה, שמחבר בין גורמי טרור לעבריינים, הוא ההצדקה העיקרית מבחינת שב"כ להיכנס לזירה הזו, שרחוקה מייעודו הרשמי – סיכול טרור וריגול, לצד הגנה על סמלי שלטון ועל ההליכים הדמוקרטיים.
ניסיונות הממשלה לדחוק את השב"כ לתחום, שגברו השבוע, נתקלו כרגיל בחוסר התלהבות בלשון המעטה. שב"כ התערב בינתיים רק ברצח מנכ"ל עיריית טירה והמועמד לראשות אבו־סנאן. לא ברור עדיין עד כמה תוכל הממשלה לכפות על שב"כ לעסוק בפשיעה הערבית, בניגוד לעמדת ראש שב"כ ומשרד המשפטים (הדיונים יימשכו בשבוע הבא).
הכמיהה להתערבות שב"כ בנושא נובעת בראש ובראשונה מחולשה איומה של המשטרה. יכולות הסייבר של המשטרה קרסו בעקבות הפסקת השימוש בתוכנת הריגול "פגסוס". מיטב אנשי הסייבר של המשטרה עזבו את השירות. אך התקשורת בין הפושעים מתקיימת היום במרחב הדיגיטלי, ומשטרה ללא יכולות סייבר כמעט אינה רלוונטית.

ים של מל"טים
השבוע חשפה איראן את המל"ט החדש שפיתחה, "מוהג'ר 10". לפי הודעתה הוא מסוגל לטוס במשך 24 שעות ברצף עם מטען של 300 ק"ג, כולל טילים. לדברי מומחה המל"טים אלון אונגר זה בהחלט ייתכן.
מל"ט כזה יכול להגיע עד ישראל בטיסה איטית של 210 קמ"ש, ולחיל האוויר לא תהיה בעיה ליירט אותו. לאיראנים יש בארסנל אמצעי לחימה מאיימים הרבה יותר.
ישראל היא מעצמת מל"טים גדולה הרבה יותר מאיראן. בהתאם, בחיל האוויר, כבר מתקיימות מרבית הטיסות במטוסים בלתי מאוישים. בסופו של תהליך עולמי בלתי נמנע, יהפכו כל המטוסים בשדה הקרב לבלתי מאוישים, וגם "יילחמו" כלהקות על בסיס בינה מלאכותית.
אבל הנה ספוילר למי שמקווה לפתור כך את בעיית אי ההתייצבות של חלק מהטייסים: התהליך הזה ייקח עוד עשרות שנים, וגם בסופו יופעלו הכלים הבלתי מאוישים בידי טייסים בשר ודם – רק מרחוק.