עד השבוע האחרון, רק שלוש מעצמות הצליחו להנחית רכבי חלל על הירח. היו אלה ארצות הברית וברית המועצות בעיקר לאורך תקופת המלחמה הקרה שדחפו אחת את השנייה לא רק למרוץ חימוש גרעיני, אלא גם למאמצים נרחבים לכבוש את החלל. שתי המעצמות קיימו סך הכול כעשרים משימות בעשור שבין אמצע שנות ה-60 לבין אמצע שנות ה-70. בעשור האחרון הצטרפה לשתי המעצמות גם סין שהצליחה להנחית שלושה רכבי חלל על הירח (צ'יינג' 3-5 בשנים 2013- 2020).
בשבוע שעבר הודו הצטרפה באופן רשמי למועדון האקסקלוסיבי של מעצמות החלל האלו, עם הצלחתה הכבירה של משימת צ'אנדרייאן־3 (רכב-ירח-3). רכב ה-צ'אנדרייאן־3 שוגר ב-14 ביולי ולאחר חמישה שבועות, ב-23 באוגוסט, ביצע נחיתה רכה מוצלחת באזור הקוטב הדרומי של הירח. זו הייתה הנחיתה הראשונה אי פעם באזור זה של הירח. למחרת הנחיתה, הגשושית ההודית החלה לבצע סריקות ולאסוף דגימות במטרה לבחון תרכובות המינרלים בקרקע ולמצוא באזור הדרומי של הירח חתימות של מים – תגלית שתתמוך באפשרות להתיישבות אנושית על הירח.
זהו הישג מדעי וטכנולוגי מרשים. הישג זה מתחדד אף יותר נוכח התקציב הצנוע – כ-75 מיליון דולר, שהוקצה לטובת המשימה. לשם השוואה, תקציב נאס"א נאמד בכ-23 מיליארד דולר; משימת הצ'יינג' הסינית עלתה כ-180 מיליון דולר; ואילו משימת החלל הרוסית לונה-25 עלתה כ-200 מיליון דולר וכידוע, נכשלה. אגב, למרות מה שהורגלנו לחשוב, רוסיה מעולם לא נחתה על הירח, והישג זה היה של בריה"מ.
לצד ההישג המדעי, ההצלחה הזו הינה גם בעלת משמעות גאופוליטית ואסטרטגית אדירה, המהווה רובד נוסף במכלול המאמצים של הודו לבסס עצמה כמעצמה גלובלית. בעשור האחרון, הודו נאלצת להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר נוכח עלייתה של סין תחת הנשיא שי ג'ינפינג, בדגש על חדירה טכנולוגית של סין להודו, עימותים בגבול המשותף ביניהן והתנגשות אינטרסים במרחב האינדו-פסיפיק כולו, במאבק על השפעה אזורית. כמענה לכך, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, משקיע מאמצים רבים במיצוב הודו כמנהיגתו של הדרום הגלובלי, לצד התקרבות לארצות הברית ושותפותיה, והשנה האחרונה הייתה מלאת הישגים עבור הודו בהקשר זה.
במאי האחרון, הודו השתתפה בפסגת ה-G7 ביפן והדגישה לא רק את חשיבות ה-QUAD והאינדו-פסיפיק כדי לבלום את סין, אלא גם ייצגה את האינטרסים של הדרום הגלובלי. בחודש ביוני שלאחר מכן, ערך מודי ביקור רשמי בארה"ב מוצלח ביותר שבמסגרתו חתם עם הנשיא ביידן על הסכמים רבים, בדגש על שיתוף פעולה טכנולוגי, כולל הסכם להעמקת השותפות בין NASA לבין ISRO (סוכנות החלל ההודית).
בשבוע שעבר, נרנדרה מודי השתתף בפסגת ה-BRICS יחד עם מנהיגי סין, ברזיל, דרא"פ ושר החוץ הרוסי. במהלך הפסגה, מודי עצר את עיסוקיו כד לברך באופן אישי את המדענים והמדעניות מאחורי הצלחת ה-צ'אנדרייאן־3 שבין רגע, הפכו לגיבורים וגיבורות בהודו ומקור לגאווה לאומית גדולה. עם סיום הפסגה, מודי קיים ביקור ביוון – ביקור ראשון של ראש ממשלה הודי במדינה מזה ארבעים שנים. ביקור זה מבטא את החשיבות של מרחב הים התיכון למדיניות החוץ ההודית, כמרחב שמחבר בין אסיה, המזרח התיכון, אפריקה ואירופה.
הודו מוכיחה השנה כי היא כבר מעצמה גלובלית לכל דבר. פסגת מנהיגי ה-G20 שנרנדרה מודי יארח ב-10-9 בספטמבר הודו תהווה הזדמנות נוספת ליישם את המדיניות הרב-ממדית והפרגמטית של הודו כדי לחבר בין הכלכלות הגדולות במערב לבין מדינות הדרום הגלובלי, והפעם כאחת משלוש המעצמות הגדולות בעולם.
