"לא היה שום דבר מקרי או בלתי מתוכנן מראש במפגש בין שר החוץ הישראלי אלי כהן ושרת החוץ הלובית נג'לה אל מנקוש ברומא", אומר ג'לאל הרשאווי, איש המכון המלכותי לשירותי מחקר בלונדון וחוקר לוב הבכיר ביותר כיום בזירה הבינלאומית.
קביעתו של הרשאווי עומדת בניגוד להודעה שיצאה אמש מלשכת ראש ממשלת לוב עבד אל חמיד דבייבה, בה קבע כי מדובר במפגש אקראי ובלתי רשמי, זאת לאחר שדבר הפגישה נחשף והצית בטריפולי מהומות והפגנות זעם כנגד הסכם נורמליזציה עם מדינת ישראל. במהלך הלילה אף הוצתה הוילה של ראש הממשלה בטריפולי ושל אחיינו איברהים, הנחשב ליד ימינו.
לדברי מקורות מדיניים, לא זו בלבד שראש ממשלת לוב היה מעונין בפגישה, אלא שגם קדמו לה גם הכנות מדוקדקות. במסגרת המו"מ המקדים למפגש ההיסטורי, לו היו שותפים הצד הישראלי והצד האיטלקי גם יחד, התקבלה בחודש שעבר החלטה של ממשלת איטליה להקדים את פתיחתו של קו התעופה בין רומא לטריפולי בתמורה לעריכת המפגש הישראלי-לובי בחסות איטלקית.
כפי שדיווחנו אמש, המגעים הראשוניים בין ישראל ללוב החלו כבר לפני שלוש שנים, אולם רק באחרונה הבשילו לרמה של מפגש מדיני בדרג שרי חוץ. לדברי ג'לאל הרשאווי, דבייבה, קיבל את ההחלטה לאשר את המפגש בעקבות מתקפת לחצים פוליטיים מבית ולחצים לא פחות כבדים מחוץ.
בינואר האחרון נחת בטריפולי ראש ה ה-CIA וויליאם ברנס, שהגיע לביקור במדינה, בין השאר, במטרה לצרפה ל"הסכמי אברהם". אולם למרות גישתו החיובית, דבייבה לא חש בנוח להתקדם ביחסים מול ישראל. היה זה חודשיים בלבד לאחר שנאלץ, תחת לחץ אמריקני כבד, להסגיר לוושינגטון את האיש שתכנן וייצר את הפצצה שהפילה את מטוס פאן אם באסון לוקרבי. ההסגרה לארה"ב עוררה אז זעם אדיר בלוב כלפי דבייבה, שנתפס כמתרפס אל מול האמריקנים. דבייבה חשש מאד ממרד פנימי בשורותיו ולא היה מוכן באותו שלב להתקדם לשיחות נורמליזציה עם ישראל. באחרונה דבייבה היה נתון שוב ללחצים פוליטיים אדירים מבית. הוא חש כי הקרקע בלוב רועדת תחת רגליו וכי סיכוייו להמשיך ולדבוק בכיסא תלויים יותר מתמיד בתמיכה בינלאומית חיצונית. ההחלטה להתקדם בשיחות מול ישראל נועדה לקנות לו זמן פוליטי עד לבחירות המתוכננות בדצמבר הקרוב.
אז מה בדיוק השתבש? המפגש, כך לדברי מקורות יודעי דבר, התקיים עוד בשבוע שעבר באחד מבתי ההארחה הרשמיים של משרד החוץ האיטלקי, בנוכחותו של שר החוץ האיטלקי. מן הצד לובי הייתה נוכחת שרת החוץ נג'לה אל מנקוש ומן הצד הישראלי שר החוץ אלי כהן ומנכ"ל משרד החוץ רונן לוי, עד לאחרונה ראש אגף למזה"ת, אפריקה וקשרים מיוחדים במל"ל, שהיה מעורב גם בגיבוש הסכמי אברהם.
במפגש, כך על פי המקורות, אף הצטלמו יחד שרת החוץ הלובית והשר כהן. אולם הסיכום היה כי הפרסום יידחה בימים אחדים עד שבועיים, ככל הנראה כדי לחוש את השטח ולייצר את התנאים המתאימים לקראת חשיפת המפגש ההיסטורי. אולם בשלב מסוים, כך על פי המקורות, עלה החשש כי דבר המפגש דלף ובהתייעצויות הוחלט לנסות להקדים את ההדלפה על ידי הודעה רשמית של משרד החוץ. כיצד ואיך דלפו הדברים – לא ידעו המקורות לומר, אולם רמזו שיותר מיד אחת-שתיים בממשלת נתניהו בוחשת בנושאי חוץ.
במשרד החוץ היו כל הסיבות להעריך מראש שהתוצאה תהיה סוג של פיאסקו. בסבב קודם של שיחות בין ישראל ללוב, שנערכו בירדן, גם אז דלף דבר המפגש ולשכת דבייבה הכחישה קטגורית כי נערך. לדברי ג'לאל הרשאווי, מי שקלטו אז שמשהו מתרחש היו הסעודים, שגם פרסמו את המידע על כך. "הסעודים", אומר הרשאווי, "משחקים כל הזמן משחק כפול. כלפי חוץ הם משדרים שהם מדברים עם ישראל, אולם כלפי פנים חושפים בתקשורת שלהם מדינות ערביות או מוסלמיות שמדברות בחשאי עם ישראל כדי להראות שהם אינם היחידים בשטח".
בשורה התחתונה, המפגש הזה שאמור היה להיות פריצה מדינית משמעותית הפך לפיאסקו. שרת החוץ נאלצה להימלט הבוקר לאיסטנבול במטוס פרטי השייך לממשלת לוב. הזירה הפוליטית רותחת ובטריפולי מחשבים לאחור את קיצה של הממשלה.
האם ישרוד דבייבה את ההרפתקאה הישראלית שלו? שאלה גדולה. לדברי מקור לובי בכיר המקורב לדבייבה, שורש הבעיה הוא בלחצים ישראלים וציפיות עודפות. אתמול, זמן קצר לפני שמנקוש הושעתה, היה המקור אופטימי אך מסויג. הוא העריך כי גם בצמרת הפוליטית בלוב וגם בחוגים עממיים יש דווקא פתיחות ליחסים עם ישראל, אך הכל תלוי בגישה פרגמטית, חשאית וסבלנית. החשיפה, לדבריו, שברה את הכלים.
