לאחרונה שוב חזרתי משליחות בה שימשתי בתפקיד חינוכי במערכת פרטית. הפעם זה היה קצר ובחינוך לא פורמלי, אך בעבר זכיתי ללמד שנתיים בבית ספר תיכון פרטי ונחשב. הקיץ האחרון הזכיר לי שוב את המגבלות והמחירים שיש בחינוך פרטי.
"בישראל אי אפשר לפטר מורה" – נכון. וזו בעיה קשה המחייבת פתרון אותו אזכיר בהמשך. אולם כאשר אתה במערכת פרטית הבעיה לא פחות חמורה. מה למשל קורה כאשר יש מורה כושל שהוא קרוב משפחה של אחד התורמים הגדולים לבית הספר? נשמע הזוי, אבל ראיתי את המציאות מול עיניי והיא מתסכלת ביותר.
"בישראל הפקידים קובעים" – אנו נוהגים לנקות את בית הספר לקראת ביקור של שרשרת הפיקוח, אך גם בבית ספר פרטי זה קורה כאשר מגיע היום של ביקור ה"בורד". אם בארץ אפשר לקבל הוראה מוזרה ממפקח שיש לו ידע בחינוך, הרי שבארה"ב מי שיקבע לך אינו אלא אדם עשיר שהתמזל מזלו וירש שכונה של בניינים. אין לו שמץ בחינוך אבל הוא זה שיפקוד עליך ללמד משהו שראה בזפזופ בטלוויזיה. לך, יהיה אסור להתווכח, שהרי "He is a member of the board".
"בישראל קשה להתמודד עם תלמידים" – אכן, אך בישראל לפחות אין הבדל בין ילד לילד על פי הסכום שאביו תרם. גם בארץ זה לא תמיד פשוט, אך בארה"ב זה מושרש במערכת. יש ילדים "מוגנים", יש ילדים רגילים ויש ילדים מסובסדים שאינם רווחיים למערכת.
"המנהל בישראל עסוק בבירוקרטיה" – בארה"ב (בהתאם למדינה) יש רגולציה ממשלתית גדולה ומפחידה. גם במערכת פרטית צריך פיקוח ולעתים, דווקא משום שהיא פרטית, הוא יהיה עם שיניים גדולות יותר.
בנוסף, המנהל עסוק בשיווק ומיתוג. יש לו "ביזנס" לנהל. מי שחולם על "שיטת השוברים" חייב להבין שזה יהפוך את בתי החינוך לעסק ואת המנהלים למנכ"לים.
"בישראל כולם מרוויחים אותו הדבר ואין חוזה אישי" – אני הייתי על חוזה אישי ויום אחד ישבנו, כמה מורים ישראלים ושוחחנו. כל אחד מאיתנו סיפר בקטנה מה התנאים בהם הוא מועסק. בנקל היה ניתן להבין שאין שום קשר בין מצוינות המורה לבין השכר. זה בעיקר עניין של כמה אתה בוכה או מתרפס מול המנהל. ציינתי "ישראלים", כי אמריקנים לעולם לא ידברו על כך.
"היינו בביקור בבית ספר מדהים בניו יורק"- יש טרנד של ביקורי מנהלים בארה"ב. זה יפה וחשוב אך בביקור של רגע לא ניתן להבין את אתגרי המערכת. כל שליח יודע שהפסוק "שקר החן והבל היופי" נאמר על ארה"ב.
בשולי הדברים, חשוב לציין שסוגיית החינוך הציבורי אינה בהכרח קשורה לסוגית ההתאגדות של ארגוני המורים. גם בחברה מופרטת כמו אל-על יכול להיות ועד טייסים שעושה את המוות להנהלה ומנגד, יכולה להיות חברה ממשלתית עם ועד עובדים פרודוקטיבי שמסייע רבות להצלחת הארגון. לכן, משימת הדור היא להקים חלופות נוספות לארגון המורים. חלופות אשר ישמשו כמגן למורים, אך ללא המונופול המיושן שיש כיום לארגון המורים ולהסתדרות.
רגע לפני שאנו מסתכלים על הדשא המופרט של השכן חשוב להבין שעם כל הקשיים של מערכת חינוך ציבורית, אשר מחייבים תיקון, עדיין יש בה הרבה מאוד היגיון.
