בימים האחרונים פרסמו אמצעי התקשורת בישראל את כוונתה של סעודיה לחזור ולממן את הרשות הפלסטינית כפיצוי לפלסטינים על הנורמליזציה הקרובה עם ישראל. משלחת של בכירים מהרש"פ אמורה להגיע לריאד לשיחות עם מקבלי ההחלטות הסעודים. במקביל, ישקיעו הסעודים גם בחברות ישראליות. כלי התקשורת ציינו כי הממשל האמריקני רואה בעין יפה את תוכניתה של הסעודיה ושהוא מתכוון לסייע לסעודים להתקדם בדרך לנורמליזציה עם ישראל. כמו כן דווח כי האמריקנים יפעלו להפחית את המתח בין הרש"פ וסעודיה, שעלה לרמה גבוהה בשלוש השנים האחרונות עקב תמיכת סעודיה בהסכמי אברהם.
לכאורה, הכול טוב ומתקדם בכיוון הרצוי, אף לישראל, שכן נורמליזציה עם סעודיה, מנהיגת העולם הערבי והאסלאמי, תעודד עוד עשרות מדינות אסלאמיות ללכת בעקבותיה, ובא לציון גואל. אלא שמאחורי החזות האידילית הזו מסתתרת מזימה איראנית נכלולית מאוד וחמורה מאוד מבחינתה של ישראל. ורק לשם ההקדמה נציין, שבמקרים ובמקומות רבים איראן פועלת באמצעות שליחים, Proxies, שחלקם מודעים לתפקיד שהאירנים מועידים להם וחלקם נופלים בפח האיראני וחושבים שהם פועלים למען עצמם.
המזימה האיראנית קצת מורכבת, כמו משחק השח-מט, שהאיראנים המציאו, וכולל כמה מהלכים. המהלך הראשון הוא מתן סיוע סעודי לרשות הפלסטינית כדי שזו תרכוש בחזרה את אמון החברים בארגוני הביטחון, תצליח להתמודד עם הכנופיות החמושות שהשתלטו על אזור צפון השומרון ותרגיע אותן כדי שישראל לא תחזור על מבצע "חומת מגן" ותשתלט שוב על האזור. המהלך השני הוא הקמת מדינה פלסטינית אחרי הסתלקות מחמוד עבאס, וקביעת מועד קרוב לבחירות כלליות לבחירת הנשיא והמועצה המחוקקת.
המהלך השלישי כבר לא יהיה בידי סעודיה, כי תהיה כבר מדינה פלסטינית בעלת ריבונות, שהמעשה הראשון שתעשה יהיה לנהל את מערכת הבחירות הדמוקרטיות בתמיכה ובפיקוח מאירופה וארה"ב. הממשל האמריקני יחייב את ממשלת ישראל להסכים לבחירות דמוקרטיות. מנהיגי איראן מניחים שבגלל שהרש"פ שנואה, מושחתת וכושלת, תנועת החמאס תזכה בבחירות שוב כפי שזכתה בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית שהתקיימו בינואר 2006. ולמי שאיננו זוכר, עד היום מרבית מושבי המועצה המחוקקת הפלסטינית בידי חמאס. אם חמאס יזכו בבחירות לפרלמנט ו/או לנשיאות, תהפוך המדינה הפלסטינית למדינת חמאס בפועל, תתחבר בחזרה עם עזה החמאסית, ושני חלקי המדינה הפלסטינית יהיו הזרוע הפלסטינית המאוחדת של התמנון הטרוריסטי האיראני, בכך תצטרף מדינת פלסטין לשאר הזרועות של התמנון – לבנון, סוריה, עיראק ותימן.
גם אם לא תהיינה בחירות, בשל התנגדות תנועת הפת"ח, וגם אם כן תהיינה, חמאס ינצחו. אבל הפת"ח לא יעבירו להם את השלטון, כפי שלא העבירו בשנת 2006-7, ואז תשתלט תנועת החמאס על המדינה הפלסטינית באלימות רבה, בדיוק כפי שהשתלטה על רצועת עזה ביוני 2007. הנשק והכסף שאיראן מבריחה לחמאס ביו"ש כבר היום, ותבריח בעתיד, ישמש את לוחמי חמאס במלחמתם נגד הפת"ח העייף, הזקן והמושחת. הסיכוי של הפת"ח לנצח את חמאס בשדה הקרב הוא אפס. ישראל לא תוכל להתערב כי מדובר במדינה פלסטינית ריבונית ובתוצאה של בחירות דמוקרטיות.
זה התסריט שמתכננים בטהרן, וסעודיה היא הסוכן האמור להרגיע את ישראל, לסנוור את עיניה בפטרו-דולרים סעודיים ולוודא שיהיא איננה מתנגדת לתסריט האיראני: "השלום עם סעודיה". התפקיד של סעודיה דומה במידת מה לתפקיד של קטאר במקרה העזתי: קטאר מממנת את מדינת חמאס כדי שהיא תוכל לשרוד ולעמוד לאורך ימים – כבר שש עשרה שנים – מול הלחצים של ישראל, מצרים, סעודיה וכל האחרים. סעודיה תממן את הרש"פ כדי שזו תעמוד מול הלחצים ובהמשך תהפוך למדינת חמאס באופן שתואר לעיל.
האם הסעודים לא מבינים את התפקיד שהאיראנים מועידים להם? לי ברור שהסעודים מבינים היטב, אלא שאיראן דורשת, לוחצת ומאיימת עליהם בחזרה על הפעולה שמשמרות המהפכה ביצעו נגד מתקני הנפט הסעודים בבוקר ה-14 בספטמבר 2009, ודי באיום כזה כדי לשכנע את הסעודים להתנהל על פי התכתיב האיראני. עלינו לזכור כל הזמן שמבחינה צבאית, סעודיה היא מדינה חלשה למדיי, שלא הצליחה לטפל כראוי בכנופיית היחפנים החות'ים השיעים בתימן, למרות שיש בידה הנשק החדיש ביותר והקטלני ביותר בעולם. אחרי מלחמה שארכה יותר משמונה שנים, והפילה עשרות אלפי חללים, סעודיה הרימה ידיים והתפייסה עם החות'ים ואיראן.
כאשר על הפרק נמצאת שרידותה של סעודיה ובטיחות מתקני הנפט שלה, מנהיגיה יעשו את כל מה שאיראן דורשת מהם, כולל מתן סיוע לפלסטינים להקים מדינה שתהפוך עד מהרה למדינת חמאס, למרות השנאה היוקדת בקרב הסעודים כלפי ארגון "האחים המוסלמים" בכלל וחמאס בפרט.
התסריט שהוצג כאן מבוסס על האופן שבו איראן השתלטה וממשיכה להשתלט על מדינות, ארגונים, פוליטיקאים ושטחים: רכישת חברים בכסף או באיומים ותיעול האירועים למצב שבו מי ששולט בשטח תלוי באיראן ולכן פועל על פי האג'נדה שלה.
המסקנה העולה מהדברים היא שישראל חייבת למנוע כל התערבות סעודית בעניינים הפלסטינים, מתוך הנחה שכל התערבות כזו נועדה לשרת אינטרסים איראניים, גלויים או חבויים.
