פסולת הבניין שתפונה מהיישוב חירן־דרור במהלך הקמתו, תגיע כנראה למטמנה החדשה של היישוב חורה, שנחנכה השבוע. בסמוך לבור הענק והריק בינתיים של האתר, התכנסו ביום ראשון בצהריים בכירי מועצת חורה ואנשי אשכול הנגב המזרחי, כדי לגזור סרט למטמנה הראשונה של רשות בדואית בנגב.
80 אחוזים מהפסולת היבשה באתר עתידים לעבור מחזור, ו־20 אחוז יוטמנו בבור שעתיד לשרת את כל רשויות הנגב המזרחי. המטמנה החדשה, שתהליכי הקמתה נמשכו שש שנים, היא בשורה כפולה, כלכלית וחברתית. מבחינה כלכלית, האתר אמור להכניס למועצה המקומית חורה, שאיננה משופעת בהכנסות עצמיות, כ־2 מיליון שקלים בשנה. מנכ"לית מועצת חורה, שירה אוחנה, מזכירה שההכנסות העצמיות של חורה כיום מהוות כשני אחוזים בלבד מתקציב המועצה. "יש לנו תלות מוחלטת במדינה, ולכן האתר הזה, שמגדיל את ההכנסות שלנו, הוא התגשמות של חלום".
המטמנה החדשה הוקמה בשיתוף של מועצת חורה יחד עם אשכול נגב מזרחי, והרווחים מהאתר אמורים להתחלק שווה בשווה בין המועצה לאשכול. יניב מזעקי, שניהל את תחום איכות הסביבה באשכול, סיפר בטקס שבתחילת התהליך היו לא מעט ספקות באשר להצלחתו. "בכל זאת התעקשנו שהמטמנה תקום, כי הגיע הזמן שהנגב המזרחי יהפוך מאתר פסולת גדול למשאב כלכלי".
ואכן, ברשות המקומית מקווים שהאתר ישים סוף לתופעה הנרחבת של השלכת פסולת במרחב. בדרכי לטקס ביום ראשון ראיתי רכב של תושבים בדואים מהאזור מטפס על גבעה שוממה ופורק פסולת עץ למדרון. וסים קאסם, מנהל תכנית קידום מצוינות ופיתוח כלכלי במועצת חורה, מודה שהאזור כולו מלא בהררי פסולת, רובה פסולת בניין. הוא מזכיר שכל מתן היתר בנייה מותנה בהתקשרות של הקבלן הבונה עם אתר לפינוי פסולת. "האתרים לפינוי פסולת שקיימים בדודאים ובאפעה רחוקים, והעלויות לפינוי אליהם היו גבוהות, כך שבפועל, פסולת הבניין לא הגיעה אליהם. עכשיו כשיש אתר הטמנה קרוב וזמין, הוא יקל על פעילות יחידת האכיפה שלנו ויפתור חלק גדול מהבעיה".
סגן ראש מועצת חורה, יצחק אבו־אלקיעאן, סיפר לי לפני הטקס שהוא מתכנן להביא לאתר את ותיקי ונכבדי חורה. "לזקני היישוב אכפת מסביבה נקייה, והם בעצמם לא זורקים פסולת בחוץ. אם הם יבואו לכאן ויראו את האתר החדש, הם יוכלו לדבר במסגדים ובאירועים על מטרת האתר, ולעודד את כולם להשליך כאן את הפסולת כדי שנוכל למנוע מכולנו את המפגעים הסביבתיים והבטיחותיים".
