אמא שלכם הייתה מורה. אני אומנם לא מכיר את כל קוראיי וקוראותיי באופן אישי, אבל מבחינה סטטיסטית כנראה רובכם מהנהנים עכשיו. כי זה מה שרוב האמהות שלנו עשו בעבר. אם אתם בני ארבעים פלוס וגדלתם בקהילות דתיות־בורגניות, היו בהן לא מעט מורים ומורות, מחנכות ומחנכים. והיום? כמה מחבריכם הם מורים? כמה נשים מהסביבה החברתית שלכם בחרו להיות מורות או מחנכות? כן, אני רואה כמה מכם מרימים אצבעות, אבל מעט מדי מהן.
שנת הלימודים תשפ"ד נפתחה, וכל מי שיש לו ילד במערכת החינוך הממלכתית מבין שיש בעיה. לפני שנצלול אליה, צריך לומר מיד שלמרבה השמחה יש עדיין איי הוראה אידיאולוגיים גם בציונות הדתית. אנשים ונשים שאוהבים את המקצוע, חושבים שהוא חשוב, ומגיעים בכל בוקר לבית הספר, לישיבה התיכונית או לאולפנה בחיוך גדול על השפתיים ועם הרבה מוטיבציה לחנך את הדור הבא. בזכות המעטים הללו אנחנו נמצאים עדיין רק על סף התהום וטרם נפלנו אליה.
ואחרי שאמרנו את שצריך להיאמר – המערכת נמצאת בקריסה. אלפי מורים חסרים, אנשים עייפים שחלקם נטולי השכלה ראויה עומדים מול תלמידים שרק הולכים ונעשים מתוחכמים וחריפים יותר עם השנים, והתוצאות לא מאחרות להגיע: רמת ההשכלה היסודית והתיכונית בישראל הולכת ומידרדרת. מחקרים אינספור נערכו כדי לרדת לשורש הבעיה. כדי לתמצת אותה ולתת את השורה התחתונה, אתם מוזמנים להיכנס למחשבון ההוראה באתר משרד החינוך. תמצאו אותו בקלות בגוגל.
נניח שאתם בעלי תואר שני שהחליטו לעזוב את עבודתם הנוכחית ולהתמסר למשימת חינוך הילדים. בשנה הראשונה לעבודתכם כמורים, מה שלא תעשו וכל קומבינה שלא תפעילו, משכורתכם לא תמריא הרבה מעבר ל־10,000 שקל. ברוטו. גבירותיי ורבותיי, תלמידים ותלמידות, הורים יקרים: זה הסיפור ואין בלתו. כלומר, כן, יש הרבה מדדים אחרים כמו צפיפות הכיתות והסלולרי שמשתלט על מרחב בית הספר, ורפורמות בגרויות שכל שר חינוך משנה ומשגע את המערכת; ואפשר למנות כאן עוד ועוד מעקשים וסיבות למצב מערכת החינוך הישראלית. אבל מה לעשות, אנחנו חיים בחברה שבה אנשים קודם כול מסתכלים על השורה התחתונה בתלוש השכר או על תלוש השכר של בן או בת הזוג שלהם. איך אמר לי השבוע חבר שרעייתו עובדת במערכת החינוך הציבורית? היא יכולה לעבוד שם רק כי המשכורת שאני מקבל היא הרבה מעל לממוצע.
באופן מפתיע, שכר המורים הממוצע בישראל לא מאוד גרוע בהשוואה למדינות אירופה או לחברות ה־OECD. המילה שלוכדת בתוכה את הבעיה היא "הממוצע". מורה מתחיל בישראל מרוויח רק 40 אחוזים ממורה בשיא הוותק. זה נתון מדהים: פחות מחצי. בפינלנד לדוגמה, שמפעילה את מערכת החינוך הטובה בעולם, השכר הממוצע של מורה לא שונה מאוד מאשר בישראל, אבל מורה מתחיל יקבל כ־80 אחוז מהשכר שיוכל להשיג בשיא הוותק. למעשה, למעט דרום קוריאה, ישראל היא המדינה שבה הפערים בין שכר מורה מתחיל לשכר מורה ותיק הם הגבוהים ביותר. כשלכולם ברור שצריך להכניס דם חדש ואיכותי למערכת, מובן שאי אפשר לעשות זאת עם משכורת של 10,000 שקל. עם כל הכבוד ל־22 אלף שהמורה יוכל להרוויח בעוד 15 או עשרים שנה – אנשים צריכים לקנות בסופר. קבלו הבטחה: אם ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך מכריזים במסיבת עיתונאים שמורה מתחיל שיעמוד בקריטריונים להוראת תלמידים יקבל מהחודש הראשון בתפקידו 15 אלף שקלים, אתם תראו איך בעיית המחסור במורים ובמורות נפתרת בשבוע. לכל היותר שבועיים.
כן, אני יודע, קל לבעל טור בעיתון לזרוק מספרים ולהפריח פתרונות. אבל הנה עוד שני דברים שאני יודע: מה שהפך את העם היהודי למה שהוא – ואני מקווה שעדיין מותר בעולמנו הנוכחי להיות גאים בגניוס היהודי – הוא קידוש האוריינות והחינוך. ואם לא נמשיך לקדש את חינוך ילדינו, אולי נמשיך להיות עם סגולה אבל זו תהיה סגולה מעומעמת וחסרה. הדבר השני הוא שמקצועות שמרוויחים בהם היטב מלווים – כמעט תמיד – ביוקרה מקצועית, והופכים למוקד משיכה תעסוקתית גם אם העבודה בהם קשה, כולל עבודה בלילות ועם פחות ביטחון תעסוקתי. ושוב, אתם מוזמנים להביט סביבכם ולראות באילו מקצועות אתם וחבריכם עובדים. המורים הוותיקים כבודם במקומם מונח ולא צריך לפגוע בתנאיהם. ואם אתם כבר שואלים, יש מאיפה לקחת את הכסף. בצבא יש עדיין מיליארדים רבים שמבוזבזים על תנאי פרישה שערורייתיים ועוד מיני סעיפים נסתרים מהעין, ומערכת הביטחון בכללה צריכה להיות זו שנלקחים ממנה העודפים לטובת מערכת החינוך. השמיכה קצרה, וצריך להתגייס.
אחרי שיגיעו התקציבים ומורות ומורים איכותיים ייכנסו למערכת, יהיה אפשר להתחיל ולדון בשאר הנושאים הבוערים במערכת החינוך. כל הורה לתלמידים יודע שהנושאים האלה לא מעטים. אבל קודם כול, כשיש שרפה צריך לכבות אותה. מערכת החינוך הישראלית משוועת לכוח אדם חדש ואיכותי שיבוא אליה. הילדים שלנו צריכים לראות בכיתה את הוריהם, או לפחות את בני דמותם. כי כרגע, לפחות בציונות הדתית, יש פער בין מה שהם רואים בבית ובקהילה ובין הדמויות שהם פוגשים בבית הספר. פעם זה לא היה ככה. כשנחזור ונוכל לספור עשרה או עשרים מורות ומורים בכל קהילה, נדע שהתחלנו לרפא את העסק. והריפוי הזה מתחיל בתלוש השכר שיקבל מורה מתחיל בחודש הראשון שלו בעבודה.
