"העצמאות השיפוטית היא אבן יסוד ועקרון־על במשטר דמוקרטי", הצהירה פעם שופטת בית המשפט העליון טובה שטרסברג־כהן. "לא ניתן להגשים ערכי יסוד המאפיינים משטר דמוקרטי ללא רשות שופטת אובייקטיבית, בלתי תלויה, חזקה, עצמאית ואמיצה". שטרסברג־כהן אף נתנה בה סימנים: "העצמאות ואי־התלות השיפוטית משמעה שיפוט מתוך חירות, ללא השפעות חיצוניות, ללא לחצים או תמריצים, ללא מורא, ללא משוא פנים וללא דעה קדומה".
הצהרות לא עולות כסף. ובכל זאת, מביך קצת לראות את הלינץ' שעובר השופט יוסף אלרון רק משום שהעז לחרוג מ"דעת תורה" ולהביע עמדה עצמאית. בשמאל קראו "להשעות אותו", שהרי כך נראית "עצמאות שיפוטית".
בשמאל מאשימים את אלרון בחשיבה אנוכית ואינטרסנטית, אבל המעשה שלו היה הכול חוץ מחשיבה אנוכית ואינטרסנטית. כבודו ידע היטב שהסיכוי שלו להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון – בהינתן ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים – קלוש עד לא קיים. כבודו ידע גם ידע שבעקבות הצעד ייפתחו עליו ארובות השמים מעל, והאדמה תפער פיה מתחת. כבודו הבין שהוא יהיה מצורע, מנודה, בדד ישב ברחוב שערי משפט. הגשת המועמדות היא לא צעד אופרטיבי אלא מעשה הצהרתי: די למונוליטיות, די לאחידות, די לציפוף השורות.
אלרון העז למתוח ביקורת פנימית נוקבת על מערכת המשפט, שהיחס שלה לממשלה, לכנסת ולרפורמה המשפטית מתאפיין ב"שפה אחת ודברים אחדים": כולם מצופפים שורות, אין דיון, אין ירידה לפרטים, ואין ניסיון להגיע לעמק השווה בשום נושא.
שיטת הסניוריטי לא ירדה בקולות וברקים בסיני ואיננה משקפת אמת מקודשת, אולם לא הייתי ממהר לוותר עליה. גם מטעמים ענייניים, אבל גם מטעמים פוליטיים: אם הסניוריטי יבוטל, הראשון שישלם את המחיר יהיה סולברג, ואיתו הסיכוי לכמה שנים של שקט ושפיות ביחסי בג"ץ והכנסת. ולמרות כל זאת, השבוע צריך להוריד את הכובע בפני אלרון.
אלרון הזכיר לכולנו שבית המשפט העליון כולל 15 שופטים משום שהאמת נולדת מתוך שקלא וטריא בין דעות שונות, ושבמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים להישמע קולות מגוונים וצריך להתקיים דיון בבית המדרש. כאשר שלושת השופטים היושבים בוועדה לבחירת שופטים מצביעים תמיד כאיש אחד – אין דעות שונות ואין גיוון. כאשר כל השופטים בדימוס רושפים את אותה אש בראיונות על הרפורמה המשפטית – אין דעות שונות ואין גיוון. וכשהנשיאה מדיחה שופט שחרג מ"ההשקפה הטהורה" – אין דעות שונות ואין גיוון. ההצהרה של אלרון מזכירה לנו שאם נהיה אמיצים, אפשר גם אחרת.