ככל שמתקרב מועד הדיון בהרכב המורחב של בית המשפט העליון בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, לצמצום עילת הסבירות, הולך גובר שטף הכתיבה המשפטית החוקתית. בשבוע שעבר התפרסם באתר האינטרנט של כתב העת "משפט ועסקים" מאמר חדש פרי עטו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, המתווה דרך ברורה לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
על אף שמדובר במאמר אקדמי, הוא קיבל תשומת לב תקשורתית לא מועטה, מאחר שלאיש לא היה ספק שמדובר בניסיון להתוות דרך לשופטי בית המשפט העליון בסבך החוקתי שמעוררות העתירות החדשות. אולם ברק לא לבד. בולמוס הכתיבה המשפטית, אקדמית ופופולרית, שמנסה להשפיע על תוצאות ההליכים המשפטיים הנידונים בימים אלו בבג"ץ, הוא לא פחות ממדהים.
כך למשל פורסם בשבוע שעבר בעיתון "הארץ" מאמר דעה עליו חתומים עשרה משפטנים, לא פחות, כולם חברי "פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה", תחת הכותרת "החוק לביטול עילת הסבירות אינו חוקתי". החתומים, כולם משפטנים בעלי שם (אורי אהרונסון, איל בנבנישתי, איתי בר־סימן־טוב, תמר הוסטובסקי־ברנדס, רונית לוין־שנור, דורין לוסטיג, יניב רוזנאי, איסי רוזן־צבי, אמנון רייכמן ויאיר שגיא) לא מנסים אפילו להסתיר את כוונותיהם. "פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה סבור כי בחקיקת התיקון נפלו פגמים קשים — הליכיים ומהותיים — המגיעים לכדי אי־חוקתיות", נאמר במאמר, וכל קורא אינטילגנטי, ודאי אם הוא שופט בבית המשפט העליון, יבין את המסר.
פרופ' דוד אנוך פרסם בבלוג הסניף הישראלי של החברה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S) מדריך מפורט שנועד להסביר לשופטי העליון מדוע את התיקון לחוק יסוד השפיטה לצמצום עילת הסבירות יש לראות בהקשר רחב ולא צר. אנוך החל בהקדמה מפורטת "על מדרונות חלקלקים ונקניקי סלמי, ומשם חידד את המסר, "השר לוין הוא שכרך את ביטול עילת הסבירות עם הרפורמה וחלקיה השונים כבר בהצהרות הראשונות על ה"רפורמה" (בינואר 2023), וכך עשו מאז גם הצהרות חוזרות ונשנות של מובילי ההפיכה, ובהם ח"כ שמחה רוטמן. גם העובדה שחוקים מרכזיים נוספים שהם חלק מההפיכה כבר עברו בקריאה ראשונה, ושחוקים רבים נוספים הקשורים בהפיכה נמצאים בשלבים שונים של העשייה הממשלתית והפרלמנטרית – כל אלה מעידים ללא ספק שהגבלת עילת הסבירות היא חלק מהמהלך הגדול יותר של החלשה קריטית של הדמוקרטיה הישראלית. אין מדובר, אם כן, במקרה של פעולה שיש לבחון רק לבדה, במנותק מהאפקט המצטבר של קבוצת הפעולות לה היא בבירור משתייכת".
פרופ' ברק מדינה ופרופ' לוציאן ארה בבצ'וק מציעים לבג"ץ דרך עוקפת לפסול כל תיקון חוקתי שאותו מובילנה הקואליציה שבראשה עומד נתניהו, וזאת עקב ניגוד העניינים שבו נתון ראש הממשלה. במאמר פרי עטם שעומד להתפרסם בכתב העת "פורום עיוני משפט", אך פורסם כבר באופן מוקדם, הם טוענים בין היתר כי "התגובה המתאימה היא קביעה שעד סיום תקופת הסדר ניגוד העניינים, יש מניעה משפטית לכניסה לתוקף של כל צעד במסגרת הרפורמה המשפטית שלפי הסדר ניגוד העניינים על נתניהו נאסר לפעול לקידומו אך הוא תרם משמעותית לאימוצו, ישירות, או בעקיפין דרך פעולתו לקידום הרפורמה בכללותה. בכל דיון על תוקפו של צעד כזה בעקבות אימוצו, על בית-המשפט להורות על בטלותו או למצער על דחיית כניסתו לתוקף עד לאחר סיום תקופת ניגוד העניינים. סעד כזה יהיה מוצדק בלא להידרש כלל לשאלה אם הצעד הנדון יהיה תקף אם ייעשה אחרי תקופת ניגוד העניינים".
כל אלו כמובן רק דוגמאות, שכמותן ניתן למצוא עוד רבות. למעשה, הקהילה המשפטית מתנגדת הרפורמה מגוייסת כולה בימים אלו "לסייע" לשופטי בג"ץ לקבל את העתירות נגד חוק הסבירות. ימים יגידו מה מכל הדוקטרינות הללו יאמצו השופטים, אך קשה להאמין שהם יצליחו להישאר אדישים לשטף הכתיבה הזה.
