אישור החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בשבוע שעבר, להאריך את מנדט יוניפי"ל בלבנון, שווק כהישג מדיני ודיפלומטי של ישראל. זאת, לאור העובדה כי מועצת הביטחון הוסיפה סעיף להסכם המאפשר לכוחות שמירת השלום בלבנון חופש תנועה לסייר בכל דרום לבנון – ולא רק באזור הגבול – וכן לעשות זאת "באופן עצמאי". קרי, כוח יוניפי"ל יוכל לבצע סיורי פתע בכל דרום לבנון, בניגוד למנדט שניתן לו עד-כה. ממשלת לבנון ניסתה מצדה להגיע לנוסחת פשרה שבה יקבע שתנועת הכוחות לשמירת שלום בדרום לבנון תהיה בתיאום לפחות עם ממשלת לבנון, גם אם לא בתיאום עם צבא לבנון.
מדובר אפוא במהלך דיפלומטי ומדיני מוצלח מבחינתה של ישראל, שכן צרפת התנגדה להוספת הסעיף הזה בשל הרצון להעניק לממשלת לבנון תופין במטרה לקדם את היוזמה הצרפתית לפתרון הפוליטי בלבנון, ובפרט להגיע להסכמה לאומית על בחירת נשיא במדינה. בנוסף, ישראל ואיחוד האמירויות שיתפו פעולה בכל הנוגע להוספת הסעיף.
עם זאת, חשוב לצנן את ההתלהבות בצד הישראלי. ראשית, מכיוון שבהחלטה יש התייחסות כללית לכך שכח יוניפי"ל צריך לפעול בתיאום עם צבא לבנון (גם אם צוין כי הוא רשאי לסייר באופן עצמאי), ובכך יש משום אמתלה לצבא לבנון ולחיזבאללה לסכל את הסיורים. שנית, והחשוב יותר, על ישראל לא לסמוך על כוחות לשמירת שלום, ולא לצפות שאלו יעשו עבורה את העבודה בדרום לבנון. בעבר כבר הוכח לא פעם כי ברגע האמת, כוחות לשמירת השלום של האו"ם אינם מתפקדים, כפי שקרה למשל עם פרוץ מאורעות האביב הערבי בסוריה, אז ברחו מרבית הכוחות מהמדינה. כמו כן, יוניפי"ל פועל בדורם לבנון מעל עשור, כאשר בתקופה זו התעצם חיזבאללה עד לכדי התפתחות לצבא טרור עם כ-200 אלף רקטות, וככל הנראה עשרות טילים מדויקים.
אישרור המנדט של יוניפי"ל במועצת הביטחון של האו"ם מגיע על-רקע מתיחות מתמשכת בצפון בין ישראל לחזבאללה. מתחילת שנת 2023 ביצע חזבאללה מספר התגרויות ופעולות עמומות ולא-מיוחסות נגד ישראל: הפעלת מטען-צד בצומת מגידו, הסכמה לשיגור 34 רקטות לגליל המערבי ופצמ"רים למטולה על-ידי פעילי חמאס בלבנון, שיגור טיל נגד-טנקים לעבר שטח ישראל, הקמת אוהלים עם פעילי חזבאללה חמושים בשטח ריבוני של ישראל, וניסיונות חוזרים-ונשנים לפגוע בגדר הגבול, ולהסתנן לתוך שטח ישראל.
את התגברות התעוזה מבחינת חיזבאללה אפשר לייחס לכרסום מתמשך בהרתעה הישראלית, כתוצאה ממספר משתנים. ראשית, הסכם הגבולות הימיים שנחתם בין ישראל ללבנון נעשה תוך איומים ברורים והפעלת לחצים מצד חיזבאללה, שאיים לפעול צבאית נגד ישראל אם זו תחל להפיק גז ממאגר "כריש" לפני שהיא חותמת על ההסכם עם לבנון. במקביל, שלח חיזבאללה שלושה כטב"מים לעבר אסדת גז בישראל ב-2 ביולי 2022.
גם אם ניתן להתווכח על תוכן ההסכם כשלעצמו, הרי שעצם אישור ההסכם בתקופה שבה חיזבאללה מאיים על ישראל הייתה טעות קשה מבחינתה של ישראל. איומי ופעולות חיזבאללה חיזקו את כוחו גם בזירה הפנים-לבנונית, אפילו בקרב המתנגדים לארגון, שטענו כי ל”התנגדות” היו משקל והשפעה בכל הנוגע לאישור ההסכם בצד הישראלי.
נוסף על כך, ישראל לא הגיבה על מרבית ההתגרויות והפעולות שחזבאללה נקט נגדה בשנה האחרונה, לרבות הקמת האוהל הנמצא בשטח ריבוני על אדמת ישראל (ועד כתיבת שורות אלה לא פונה) והפיגוע במגידו. מציאות זו החלישה באופן משמעותי את ההרתעה מול חיזבאללה והעלתה את תאבוננו לתוקפנות נוספות.
להפעיל את המב"מ בלבנון
לישראל אין אינטרס כרגע להסלים את המצב בצפון ולצאת למלחמה נגד חיזבאללה בלבנון. בפני ישראל עומדים אתגרים מדיניים וביטחוניים משמעותיים יותר בעת הזו, כגון איחוי השסעים והקרעים בחברה הישראלית (לרבות בצה"ל ובמערכת הביטחון), ניסיון לקדם את הנורמליזציה עם סעודיה בהסכם משולש עם ארצות-הברית, שיקום, העמקת והרחבת הסכמי אברהם; וכן התמודדות עם האיום האיראני, לרבות הסכם הגרעין ומה שמתברר כהסכם ביניים חשאי בין ארצות-הברית לבין איראן.
מנגד, ישראל חייבת לחזק את ההרתעה שלה נגד חזבאללה. לכן, יש למצוא את דרך האמצע ולהפעיל את המערכה שבין המלחמות (מב"מ) גם בלבנון, בדיוק כפי שישראל עושה בסוריה ובמקומות נוספים במזרח-התיכון. הפעלת המב"מ בלבנון צריכה להיעשות באופן איטי והדרגתי, מן המטרה "הקלה" אל "הכבדה", וזאת תוך חשאיות ועמימות מוחלטות. זאת, במטרה למנוע ככל האפשר תגובה מצד חזבאללה. אם "יורגל" חזבאללה בתחילה לתקיפות נגד יעדים "קטנים" שעליהם הוא יכול להבליג, תוכל ישראל להמשיך לתקיפות נגד יעדים בדרגה גבוהה יותר, וכך הלאה. המטרה הישראלית צריכה להיות פגיעה בהתעצמות חזבאללה (לרבות בתכנית דיוק הטילים), תוך ניסיון מירבי למנוע תגובה מחזבאללה.
אסטרטגיה זו טומנת בחובה כמובן אפשרות להסלמה, ויש לקחת אותה בחשבון. לכן, על ישראל להיערך מבעוד מועד לאפשרות של סבב קצר של כמה ימי קרב נגד חזבאללה, שאותם היא תוכל לנצל על-מנת לפגוע באופן משמעותי במחסני הטילים והרקטות של הארגון, ובכלל זה בתשתיות הצבאיות שלו.
