מאז 2015 הופץ בבתי הקולנוע רק סרט אחד בכיכובו של אדם סנדלר – "יהלום לא מלוטש". ובכל זאת, סנדלר עדיין מדורג כאחד השחקנים הכי מרוויחים בהוליווד. המציאות הזו מתאפשרת בזכות אחת ממערכות היחסים העסקיות הכי יציבות בשואו־ביז – זו של סנדלר עם נטפליקס, שכבר שנים משלמת לו מאות מיליוני דולרים כדי להפיק עבורה סרטים תחת החברה שלו "הפי מדיסון". תאמרו על מרכולתו של סנדלר מה שתרצו, הברנש מצליח פעם אחר פעם להצדיק את ההשקעה הזו כשסרטיו מעפילים לראש טבלת הצפייה בשירות. וגם אם לא כל מה שיוצא תחת ידיו הוא יהלום, מלוטש או לא, לעיתים הסחורה שלו אפילו מוצלחת. וכזה הוא סרטו החדש והחמוד: "את כל כך לא מוזמנת לבת מצווה שלי", גם טוב וגם מצליח.
גיבורת הסרט, המבוסס על ספרה של פיונה רוזנבלום, היא סטייסי פרידמן (סאני סנדלר, הבת של) שבעוד כמה חודשים תחגוג את בת המצווה המיוחלת. כבר שנים שהיא וחברתה הקרובה לידיה רודריגז־כץ מתכננות את האירוע המושלם שמסמל את הפיכתן לבוגרות, אך סדרה של צרות מאיימת לקלקל את הכול.
אז קודם כול, כן, סנדלר נתן את התפקיד הראשי לבתו (הוא עצמו מגלם את אביה וכמה בני משפחה נוספים מסתובבים פה ושם). אבל לפני שתצעקו נפוטיזם, דעו שסאני הצעירה מוצלחת מאוד. נבון מצד סנדלר לדאוג שבתפקידה הראשי הראשון בתו תגלם למעשה את עצמה, והיא אכן מתגלה כמצחיקה ומרגשת ומחזיקה את הסרט בקלות על כתפיה. העלילה אינה מקורית במיוחד ומציעה עוד מאותה נוסחת קומדיית התבגרות כנה שהתהוותה בסרטיו של ג'ון יוז כמו "יפה בוורוד" ו"בת 16 הייתי" שאף מקבלים אזכור (רק בהתאמה לקהל צעיר יותר). יחד עם זאת, גם את הנוסחה המוכרת צריך לדעת לבצע כיאות, והתסריטאית אליסון פק והבמאית סמי כהן בהחלט עושות עבודה טובה בהגשה הקצבית ובמינוני הדרמה והבדיחות, ויוצרות סרט מהנה ופה ושם אף מרגש.
אבל הנקודה המעניינת באמת היא האופן שבו מתוארים כאן חיי הקהילה היהודית הרפורמית בארה"ב, והסרט מספק יחסי ציבור פנומנליים ליהדות המודרנית. זוהי קהילה אמריקנית מבוססת, אך כזו שמאוגדת לגמרי סביב זהותה היהודית, שמקפידה לשלוח את ילדיה לבית הספר היהודי ולהעלות על נס את החגים והמנהגים. בעוד שלרוב, סרטים יהודיים נתפסים כנישתיים עם התמקדות בקהילות אורתודוקסיות חרדיות, עיסוק בנושאים מזוהים כמו שידוכים ומסורת נוקשה או לחלופין מבט פארודי על מנהגי הקהילה, כאן יש מבט טבעי לגמרי שבו מסיבת הבת מצווה מתפקדת כטקס התבגרות מעורר הזדהות, והדרמה המרכזית נותרת אוניברסלית ונגישה לכול.
הקהל הבינלאומי העצום שצופה בנטפליקס, שאין לו דבר בהבחנות בין זרמי היהדות השונים, נחשף כך לייצוג יהודי חינני ומזמין בלי להרגיש שהוא נקלע למאמר אנתרופולוגי. הוא בוודאי נתקל כבר בשביבים מחיי הקהילה הזו בסרטים ובסדרות שונות, אבל כאן סנדלר ושותפיו פשוט הופכים אותם למרחב מעניין ונעים לשהייה. האמת? רפורמי והכול, גם אנחנו לא נתנגד לחזור אליו בסרט המשך.
את כל כך לא מוזמנת לבת מצווה שלי ארה"ב 2023, בימוי: סמי כהן, 103 ד'
צדיק ורע לו
אחד הסרטים הכי ייחודיים שמתרחשים בקהילה היהודית האמריקנית הוא "יהודי טוב" מ–2009 של האחים כהן. הסרט הקטן הזה קצת נשכח כשמזכירים את הפילמוגרפיה המרהיבה של האחים, אבל מי שאוהב קולנוע מקורי ומאתגר ימצא כאן חתיכת הברקה בדמותו של מעין משל איוב מודרני. גיבור הסרט הוא לארי גופניק, מורה יהודי שחייו נתקלים בסדרה של קשיים שהולכים ומסתבכים. הוא מחפש מוצא ועצה אך שום דבר אינו עוזר. במסעו, לאן שלא יגיע לבסוף, עולות שאלות מעניינות על אמונה, על משפחה ועל חוסר מזל.
