בשלהי 1988 הוקמה ממשלת אחדות בראשות יצחק שמיר. תמכו בה 97 חברי כנסת, מה שנראה לי כשר המשפטים בתור העת המתאימה לגיבוש חוקה לישראל. המהלך זכה לתמיכה ציבורית ופרלמנטרית רחבה מאוד.
להשלמת החוקה חסרו שני חוקי יסוד בלבד: חוק יסוד זכויות היסוד של האדם, וחוק יסוד החקיקה. ב־20 ביוני 1989 הודעתי מעל במת הכנסת כשר המשפטים: ״שמנו לנו למטרה לעשות להשלמת חקיקתה של החוקה בישראל… הממשלה וועדת השרים לחקיקה דנו זה חודשיים או שלושה בהצעת חוק יסוד זכויות היסוד של האדם. כמו כן אנחנו עומדים להגיש לדיון הצעת חוק יסוד החקיקה. אני חושב שאם תעבורנה שתי הצעות אלה – כמעט השלמנו את החוקה הדרושה לישראל״.
בעניין חוק יסוד זכויות היסוד של האדם, הייתה התקדמות רבה. הכנסת אישרה את ההצעה בקריאה טרומית, ברוב של 53 מול 19. ואולם בגלל התנגדות הסיעות החרדיות המהלך התקשה להתקדם. הודות ליוזמתו של ח״כ אמנןן רובינשטיין ולפשרות שנעשו בוועדת החוקה בראשות ח״כ אוריאל לין, אישרה הכנסת במרץ 1992 את חוק יסוד חופש העיסוק ואת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנגזרו מההצעה המקורית. זוהי ״המהפכה החוקתית״ הידועה.
בעניין חוק יסוד החקיקה, ההתפתחות הייתה שונה. ממשלת הליכוד הניחה אותו על שולחן הכנסת ב־13 בינואר 1992. זמן קצר לאחר מכן הכנסת התפזרה, העבודה ניצחה בבחירות, והדיון בהצעת ממשלת הליכוד לא התקדם. ההצעה קבעה, בין השאר, שחוק יסוד יתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת לפחות, ושלבית המשפט העליון תהיה סמכות לביקורת שיפוטית על חוקים. כפי שעולה מההצעה, לליכוד הייתה אז עמדה ברורה בשאלה שנידונה בימים אלו: האם יש עקרונות יסוד שאסור לחוקי המדינה – לרבות חוקי היסוד – לפגוע בהם?
בהצעת חוק יסוד החקיקה של ממשלת הליכוד נכתב בסעיף 36: ״כל אדם רשאי להשיג לפני בית המשפט לעניינים חוקתיים על תוקפו של חוק… מן הטעם שהחוק… לא נתקבל ברוב הדרוש לקבלתו או שהוא סותר חוק יסוד… או שהוא סותר עיקרון מעקרונות היסוד של מדינת ישראל״.
אלו הן שלוש עילות לפסילת חוק: היעדר רוב, סתירת חוק יסוד, וסתירת אחד מעקרונות היסוד של המדינה. לפי הצעת ממשלת הליכוד, יש עקרונות יסוד למדינה והחקיקה כפופה להם. בית המשפט העליון (בהרכב רחב) הוסמך בהצעה לבטל חקיקה הסותרת עיקרון כזה, ומכיוון שהעקרונות אינם מפורטים בחוק, ברור שעל בית המשפט לזהותם ולפסוק על פיהם.
מה הם עקרונות יסוד אלה? האם הם נובעים מהיות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית? האם אפשר למצוא אותם במגילת העצמאות? לשאלות האלה אין מענה בלשון הצעת החוק. ייתכן שיינתן להן מענה בפסקי הדין שיינתנו בקרוב.
נחזור לליכוד. ב־18 במאי 1993, שנה לאחר חקיקת חוקי היסוד, התפארה הוועידה הארצית של הליכוד ב״מהפכה החוקתית״, והתחייבה להשלימה ולחוקק גם את חוק יסוד החקיקה. מה קרה לליכוד מאז – אנחנו יודעים. לא רק שעמדת הליכוד שונה מעמדת המפלגה אז, אלא שהיא הפוכה לגמרי ממנה. הנהגת הליכוד היום מנסה להחריב את הישגיו של הליכוד הלאומי־ליברלי ואת מורשתו ההיסטורית.
