השורה האחרונה בנוגע לגיוס החרדים היא שלצערנו הם אינם עומדים להתגייס בקרוב, עם חוק חדש או בלעדיו. השורה הראשונה היא שאין הצדקה מוסרית או תורנית להשתמטות הגורפת הזו. בין שתי השורות הללו נדחף בג"ץ.
ב־1998 דרש בית המשפט חוק לגיוס החרדים. בגלל דרישתו נחקק ב־2002 חוק טל. למרות החוק, החרדים לא נהרו לצה"ל. בשנת 2012 ביטלו השופטים את החוק, ודרשו חוק מחמיר יותר. בשנת 2014 נחקק חוק הגיוס. בשנת 2017 בג"ץ פסל גם אותו. ב־2019, אחרי בחירות שנדמה שהימין ניצח בהן ללא עוררין, סירב ליברמן להצטרף לקואליציה בלי חוק גיוס בנוסח המקובל עליו, ובזה פתח את הכאוס הפוליטי שאנחנו עדיין בעיצומו. האקטיביזם של בג"ץ לא גייס חרדי אחד, אלא רק קלע את המדינה לסחרור שאיש לא יודע איך אפשר להיחלץ ממנו.
אבל בואו נעזוב לרגע את בג"ץ. לְמה היינו מצפים מהחרדים במישור הערכי? "שוויון בנטל" הוא פנטזיה. אין שוויון בנטל בין קצין בסיירת גולני לחייל בגל"צ. מה שיש הוא שותפות בנטל – לזה בהחלט אפשר לשאוף ואת זה בהחלט אפשר לדרוש, מבחינה מוסרית ותורנית.
לימוד תורה הוא ערך עילאי, אך גם לומדי תורה חייבים להיות שותפים בנטל הביטחון: "האחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה". מורי ורבי הרב ליכטנשטיין הוכיח זאת, לדעתי באופן מוחץ, במאמרו "זאת תורת ההסדר". האמירה שגם לימוד תורה מחזק את ביטחוננו איננה רלוונטית. כשילד חולה, אביו תלמיד הכולל אינו מסתפק בלימוד עוד דף גמרא אלא לוקח אותו לרופא. רוב החרדים אינם מפגינים נכונות להיות שותפים בנטל הביטחוני – לא שירות מקוצר, לא שירות משולב, כלום – וזו חרפה תורנית ומוסרית, שהציבור החרדי עוד יתבייש בה שנים רבות.
אינני שותף לתבהלה הרווחת מפני החרדים. הם שבט ערכי ומסור, שתורם לחוסננו הרוחני, ושלמרות עוניו אין בו כמעט פשיעה אלימה. יש הרבה מה ללמוד מהם. אני מאמין שביום מן הימים הם יתפכחו ויבינו שעליהם להיות שותפים מלאים בנטל הקיום של מדינת ישראל. זו יכולה להיות תחילתו של תור זהב ישראלי; וזו תהיה תחילתו של חשבון נפש חרדי, שבו נכדים יתהו איך הצדיקו סביהם התנהלות שאי אפשר להצדיקהּ.
סיפר לי פעם הרב אלי סדן, שרב חרדי ביקר במכינה בעֵלי ושאל אותו אם הוא לא פוחד שתלמידיו יתקלקלו בצבא מבחינה רוחנית. במקום לענות לו, אמר הרב סדן, לקחתי אותו לחדר ההנצחה לבוגרי המכינה שנפלו בצה"ל. "אני פוחד שהם חלילה ימותו בצבא", אמר אז הרב סדן לאורחו החרדי, "לא רק שהם יתקלקלו. ובכל זאת, עם ישראל לא יוכל להתקיים אם לא ניקח על עצמנו את הסכנות הללו".
