המתח לקראת הדיון מחר (ג') בבג"ץ גבוה במיוחד, עקב ההערכות ש-15 שופטי ההרכב החריג יכריזו על פסילתו של התיקון לחוק צמצום עילת הסבירות, ובכך למעשה יבטלו לראשונה בפועל חוק יסוד שחוקקה הכנסת. אולם האירוע המשמעותי ביותר מבחינת הקואליציה הוא הדיון בעוד שבועיים על חוק הנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
החלטה אפשרית של בית המשפט העליון על ביטול חוק הסבירות תהיה מכה קשה ותגרור כמתבקש גל תגובות במערכת הפוליטית ואף הפגנות אפשריות מצד מחנה הימין. אולם בפועל, להחלטה הזו אין כמעט משמעות מעשית מלבד היכולת של בג"ץ להמשיך לפסול מינויים או החלטות של שרים בעילה של סבירות, החלטות שככל הנראה היו נפסלות ממילא בעילות אחרות.
לעומת זאת, האירוע המשמעותי ביותר יתרחש סביב חוק הנבצרות הנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו, שדיון בעניינו צפוי יומיים לפני חג הסוכות, לאחר ששונה חוק יסוד הממשלה לאחרונה, כך שרק הממשלה – באישור הכנסת ברוב גדול מאוד – רשאית להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, וגם זאת רק מטעמים רפואיים.
אם החוק לא יבוטל אלא רק יידחה תאריך תחולתו, כפי שרמזו השופטים בדיון, החשש הוא כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תוכל להכריז על ראש הממשלה כמי כשנבצר ממנו למלא את תפקידו בגלל המשפטים המתנהלים נגדו, תרחיש ממנו חוששים מאוד בסביבת ראש הממשלה והליכוד.
ח"כ עמית הלוי מהליכוד סימן זאת כשיא הדיונים. "אלו לא חוקי יסוד קטנים. חוק יסוד הלאום הוא בליבת זהותה של ישראל. חוק יסוד השפיטה, הסיפור של הסבירות והפרדת רשויות זה לא דבר קטן אלא הכרעה לגבי מי מקבל החלטות", אמר אתמול בריאיון. הלוי טען כי "השיא שעוד לפנינו, סיפור הנבצרות, שעניינו לקחת 5 מיליון פתקים של אזרחים ולזרוק אותם לפח כי כמה אנשים החליטו שהוא לא יהיה ראש ממשלה – אי אפשר להגזים בחומרה של הדבר הזה".
שלושת שופטי בג"ץ – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית הוציאו כבר צו על תנאי המקפיא את יישום התיקון לחוק יסוד הממשלה, המכונה "חוק הנבצרות" עד ל-28 בספטמבר, יומיים לפני חג הסוכות. אז צפוי להתקיים דיון מורחב בנושא, שבו יישבו 11 שופטי בית המשפט העליון.
לפי עמדת היועצת המשפטית שהוגשה לבג"ץ, "חוק הנבצרות" מהווה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" של הכנסת ולכן דינו להתבטל. ראשי הקואליציה הגיבו בחריפות, והעניקו רמז למדיניות סביב הדיון על החוק. "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד ייכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".
ראשי הקואליציה הוסיפו כי "החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים ועומדת בסתירה לאמירתו המפורשת של הנשיא לשעבר אהרן ברק: 'הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, ובית המשפט לא יוכל להפוך קביעה זו. אם בית משפט יפסול חוק בטענה שהוא איננו חוקתי, יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו בהפיכת החוק שנפסל לחוק יסוד'. הציבור בישראל נדרש כרגע לרגיעה, להידברות ולהסכמה. בזמן שכזה נדרשים אחריות ואיפוק מצד כלל הרשויות".
