"מאסקינג" או בשמו העברי "מיסוך" הוא תופעה נפוצה בקרב אנשים על הספקטרום בה אדם "מסתיר" את אישיותו האותנטית על מנת להתאים למוסכמות החברתיות. מיסוך, הוא לא בלעדי לאנשים עם אוטיזם, כל בן אדם יכול לחוות אותו, בין אם זה בשביל ליצור רושם באופן חד פעמי, ובין אם זה דבר מתמשך.
ההתמודדות היא לא קלה. רבים מאיתנו יש חוששים שאם נחשוף את אישיותנו האמיתית נחשב למוזרים ונחווה דחייה. אפילו אם הצלחנו לשמור על חזות "נורמטיבית" למשך פרק זמן מסוים, הפחד הוא שכשהאמת תתגלה אנשים ינתקו מגע כי הם יבינו שכל מערכת היחסים הייתה מבוססת על תעתוע או זיוף.
אני מאמינה שכל בני האדם חווים את תופעת המיסוך בצורה כזאת או אחרת ובזמן כזה או אחר. גם אני הייתי צריכה להסתיר את הרגשות האמיתיים שלי מאחורי מסכה הרבה פעמים בעבר. אבל כשזה הגיע לאוטיזם שלי, אני לא חושבת שאי פעם הצלחתי לעשות זאת.
בשנים הראשונות לאבחון שלי הייתי בהכחשה מוחלטת. עשיתי הכול כדי להוכיח שהאבחון שגוי. ניסיתי להתנהג באופן הכי "רגיל" שאני יכולה כדי שאולי אולי ההורים שלי יחשבו לעצמם – "אולי באמת עשינו טעות", אבל ככל שניסיתי להתרחק מהאוטיזם שלי ככה הסימפטומים נהיו יותר ברורים. לא יכולתי לברוח מהתווית הזו שנדבקה אליי ולא משנה מה ניסיתי לעשות.
אני מכירה אנשים שאובחנו על הספקטרום והם מספרים שהמיסוך עוזר להם להתמודד עם הסביבה. הם מספרים על היתרונות והחסרונות, על כך שמצד אחד הם מצליחים להשתלב בחברה אך המועקה שבאה בעקבות כך שהם שומרים הכול בפנים גורמת לנזקים כמו דיכאון, ניתוק וחרדה. לפעמים הם נמצאים כל כך עמוק ב"רושם" שהם שוכחים מי הם באמת, וכשהם נזכרים האמת עלולה לכאוב.
בהתחלה לא הבנתי איך זה יכול להיות, איך זה שמישהו על הספקטרום מסוגל להסתיר הכול בפנים. לא הצלחתי לקלוט את זה. אבל הבנתי במהרה, שלאנשים כאלה מגיע את הכבוד והאמונה שניתנת לכל אחד אחר על הספקטרום.
אני בטוחה שכל מי שקורא את זה שמע את המשפט הזה מיליון פעמים – "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", אבל נראה כאילו אנחנו בתור אנשים נצטרך לחזור על המשפט הזה שוב ושוב עד שהוא יובן ויופנם. לא משנה כמה אנחנו חושבים שאנחנו מכירים מישהו, אין בכוחנו את מה שצריך כדי באמת להכיר את אותו האדם ולהבין מה עובר במוחו.
אם היינו חיים בעולם מושלם, אני בטוחה שלאף אחד לא היה הצורך למסך את זהותם האמיתית. אבל זה לא המצב, שלא כמו בסיפורי האגדות או מה שסיפרו לנו בתור ילדים – להיות מי שאתה בצורה אותנטית לא תמיד יבטיח סוף טוב.
