אושר כהן
אומנם השם שלו מסתובב בתעשייה כבר כמה שנים והוא הספיק לבצע כמה שיתופי פעולה גדולים ואפילו למלא את קיסריה, אבל מה שקרה עם כהן בשנה האחרונה ממש לא היה קודם. כך ניראת שנת פריצה: כמעט בכל שבוע שמו השתחל למצעדים ברדיו, בשבועות האחרונים הוא שוב ושוב מופיע בראש רשימת ההשמעות עם "אהבה" גם בספוטיפיי, ואולי העדות הגדולה ביותר לפופולריות העולה של כהן היא העובדה שהצטרף לראשונה לקאסט של הפסטיגל, שם יודעים בדיוק מי הלחם והחמאה בשנה האחרונה.
דודו טסה
בשלב הזה בקריירה של טסה כבר קצת קשה להצביע על שנה מיוחדת במינה: מדובר באחד היוצרים המוכשרים, העסוקים והאהובים בישראל כבר בערך 30 שנה. ובכל זאת השנה טסה הצליח לפרוץ את הגבולות של עצמו ושל הארץ, ולכן זוהי שנת אבן דרך משמעותית. כארבעה חודשים אחרי שהוציא בחורף את אלבום הסולו "שמש ענן" (מספר 15), טסה שחרר תקליט בינלאומי שיצר עם לא אחר מאשר ג'וני גרינווד, הגיטריסט של רדיוהד, משהו שלא קורה כל יום, אפילו לא לדודו טסה. האלבום Jarak Qaribak (בתרגום מערבית: ״שכנך הוא קרובך״) כלל הפקה חוצת יבשות ומדינות -חלק מהחומרים נוצרו בישראל ובאנגליה אבל כיוון שהשניים אירחו מוזיקאים מארצות ערב, שחלקן עוינות את ישראל, היו גם קטעים שהוקלטו ברחבי המזרח התיכון.
נועה קירל
קצת מוזר לכלול את קירל ברשימה כשכבר שנים שנערות תולות פוסטרים שלה מעל המיטות שלהן. אבל השנה הזאת קירל, בת 22 בלבד, הוכיחה לכל מי שעוד פקפק בה, שהיא לא רק נערת פלא ששרה על במות של קניונים, אלא זמרת ויוצרת שהתבגרה יחד עם הקריירה. חוץ משרשרת הלהיטים שיוצאים תחת ידיה, בעבודה קשה ומחושבת היא צעדה לעבר עוד ועוד הישגים, ששניים מהם, הזכייה במקום השלישי באירוויזיון וההופעה בפארק הירקון, הם כנראה החותם הסופי לכך שהיא הגיעה למגרש של הגדולים ביותר ולא מתכוונת לרדת ממנו בקרוב. אגב, כל אלה הם קרקע לשאיפה הגדולה באמת של קירל: הצלחה בינלאומית באירופה ובארצות הברית.
נס ועטרה אוריה
נכון לאביב האחרון אף אחד, חוץ מחברים קרובים ובני משפחה, לא ידע מי זאת נסיה לוי ממושב שתולים. עד שיום אחד היא העלתה קטע מסקיצה של שיר שלה לטיקטוק ומאז לא נשארה אוזן בארץ שלא שמעה את התיק־תיק־תיק־תיק. השיר "תיק קטן", שהוציאה יחד עם הראפר סטילה, התברג בראש רשימות ההשמעה ברגע שיצא לאוויר העולם. מבחורה אנונימית לחלוטין היא הפכה לכוכבת־על. גם אם מסיבה כלשהי הקריירה שלה לא תחזיק מעמד, קשה להפריז בחשיבות אירועי השנה הזאת בחייה של הראפרית הצעירה. אגב, כמעט את אותו טקסט אפשר לכתוב על עטרה אוריה, היוצרת של השיר "ילד מטרייה". אין כמעט שום קו מקביל בין הזמרות או השירים אבל על התהליך שעברו אפשר בהחלט להגיד שזו אותה הגברת בשינוי אדרת.
פאר טסי
סוף־סוף פאר טסי נפרד מדרך השלום ועלה על דרך המלך. מי שכבר נרשם בספר דברי הימים כזמר של שיר אחד הצליח להמציא את עצמו מחדש. טסי אומנם המשיך להוציא חומרים לאורך השנים אבל לא הצליח לפרוץ מעבר לקהל התומך, המצומצם והנאמן שלו. אבל השנה משהו אחר קרה, האלבום "רדיו שטח" זרק אותו בחזרה ללב המיינסטרים וגילה לכולנו צדדים אחרים שלו. ברדיו שטח טסי נוגע בתכנים שונים ומשתמש בצלילים מגוונים ובעיקר מגלה שתמיד שווה להמשיך וליצור.
סטטיק
במובן מסוים זו השנה שבה גילינו את סטטיק. לפני כשנה לירז רוסו הודיע שהוא ובן־אל כבר לא. הצמד סטטיק ובן־אל יחד עם ג'ורדי היו מכונת להיטים שכל מי שחי בארץ בשנים האחרונות לא יכול היה שלא להיתקל בשיר שלהם, לא משנה אם מרצונו או בניגוד אליו. הפירוק שלח כל אחד מהם לדרך חדשה, וחצי שנה אחריו סטטיק הוציא את האלבום "לירז", רובו אחר ושונה מכל מה ששמענו ממנו קודם, עם חלקים כמעט אפלים על הצדדים הכואבים והמכוערים בחיים. אף אחד, כולל ובעיקר סטטיק עצמו, לא ידע איך האלבום יתקבל. זה היה הימור מחושב שהצליח, ואפילו בגדול. הקהל חיבק לא מעט מהשירים וסטטיק זכה במקום משלו על מפת המוזיקה הישראלית.
ישי ריבו
אחד הדברים האהובים עלינו כאן הוא ישראלים שעושים כבוד למדינה בעולם. אז ישי ריבו אומנם כבר הרבה זמן עושה חיל בחו"ל, אבל למלא את מדיסון סקוור גארדן, האולם המיתולוגי במנהטן, זה כבר כמה רמות מעל הממוצע. אכן, ריבו הוא הישראלי הראשון שעמד על הבמה הזו, כשהופיע מול כ־14 אלף איש. היריעה קצרה מלהכיל את רשימת האמנים הבינלאומיים שמילאו את האולם שהפך ממש לסמל סטטוס (רק לדוגמה: אלביס פרסלי, פול מקרטני ובוב דילן). כדי להבין את חשיבות האירוע דמיינו את איך שתופסים כאן אצלנו את קיסריה והכפילו בכמה עשרות. אז הוא אומנם לא הוציא אלבום חדש ולא כיכב ברשימת השמעות נוצצת, אבל השנה הזאת ריבו הצליח לכבוש יעד שרבים יכולים רק לחלום עליו.
