אנחנו נוטים להאמין שכל אחד יכול לחזור בתשובה, וסיפורי גאולה הם הלחם והחמאה של הסיפור הקולנועי. אך לעיתים פוגשים על המסך גם רוע מוחלט, כזה שאף נאום אידיאליסטי מרומם לב לא יצליח לרכך ושום מהלך תסריטאי לא יגרום לו לגדל לפתע מצפון. וכך, השנה החלטנו לאסוף ולבחון את חמשת הנבלים הקולנועיים המובהקים ביותר – אלו שגם תשובה, תפילה וצדקה לא יחזירו לדרך הישר. רק נציין שלשם הרכבת הרשימה נקטנו במספר קריטריונים מגבילים: בלי דמויות דמיוניות מסרטי פנטזיה וקומיקס – כי הגורם האנושי מהותי כאן. בלי מפלצות – כנ"ל, ו(כמעט) בלי נאצים – כדי שלא נסיים עם רשימה שכולה מורכבת מהם. אז הנה הם לפניכם, בסדר עולה, מהנורא לנורא מכול.
אלכס פורסט
"חיזור גורלי" (1987)
הכול מתחיל בסטוץ קצר של דן גלאגר הנשוי (מייקל דאגלס) עם הקולגה אלכס פורסט (גלן קלוז בתפקידה האיקוני ביותר). אך כשדן רוצה לחזור לחייו, אלכס מפתחת אליו אובססיה קיצונית ומתחילה להטריד אותו ואת משפחתו באינטנסיביות שהולכת ומסלימה עד שהיא הופכת לאיום אמיתי על חייהם.

פני הרוע: Hell has no fury like a woman scorned, כתב המחזאי ויליאם קונגריב ב־1697 וטבע את הביטוי המכונן ביותר בתרבות על אודות זעמה של אישה דחויה. ובקולנוע, מעולם לא גולם הרעיון באופן משכנע יותר מזה של אלכס פורסט. אין מניפולציה שאלכס לא תנצל כדי ללכוד את דן, ואין גבול – כולל חטיפת ילד ואיום ברצח – שהיא לא תעבור. וגם אם מדובר בסופו של דבר באדם מעורער נפשית שאולי ראוי לאמפתיה מסוימת, הגבולות המוסריים שאלכס מוכנה לחצות מבהירים כי מאחורי ההגה יושבת פסיכופטית מסוכנת ביותר.
פסגת הפחד: אירוע אחד מובהק בולט מתוך כל מעלליה, ולבדו מצדיק את מקומה של אלכס ברשימתנו – הוא קשור בכיריים ובארנב מחמד ויגרום לכם לדפיקות לב בפעם הבאה שתרימו מכסה מעל סיר רותח.
האחות ראצ'ד
"קן הקוקייה" (1975)
כדי לחמוק ממאסר, החייל בדימוס מק'מרפי (ג'ק ניקולסון זוכה האוסקר) משתמש בטיעון אי־שפיות ונשלח למוסד לחולי נפש. באגף הסגור הוא נתקל בהתנהלותה האכזרית של האחות הראשית ראצ'ד (לואיז פלטשר, שגם זכתה באוסקר) כלפי המטופלים ומנסה להנהיג נגדה מרד.

פני הרוע: האחות ראצ'ד שונה משאר הפסיכופטים ברשימה. היא אינה רוצחת ואינה פוגעת פיזית באיש באופן ישיר. למעשה, כל מעלליה נעשים במסגרת תפקידה ה"אצילי" כמטפלת, ובתפיסת עולמה הנרקיסיסטית והמעוותת היא בסך הכול מבצעת את עבודתה להשליט סדר. אבל ראצ'ד היא חולת שליטה נקמנית וסאדיסטית שמענה את מטופלי הנפש החלשים ממנה באכזריות ובשיטתיות. היא מנצלת את חולשותיהם כדי להחדיר בהם תחושות של ביטול עצמי וצער וכאב נפשיים, ומטילה עונשים נוראיים כדי להשיג שליטה מוחלטת בחייהם. במקום להשתפר ולהבריא, מטופליה של ראצ'ד רק הולכים ומידרדרים אל סופם המר.
פסגת הפחד: דווקא ברגע של סיפוק ואושר רגעיים, ראצ'ד מחליטה לשבור את רוחו של בילי המתוק. היא מנצלת את הפחד הגדול ביותר שלו ומאיימת שתספר לאמו את כל מה שעשה. בילי נמצא מאוחר יותר ללא רוח חיים.
קולונל האנס לאנדה
"ממזרים חסרי כבוד" (2009)
פנטזיית הנקמה התקופתית של קוונטין טרנטינו מפגישה בין שושנה דרייפוס (מלאני לורן), הניצולה היחידה מהטבח של משפחתה בידי הנאצים בצרפת הכבושה, וחברה בקבוצת לוחמי גרילה יהודים אמריקנים בראשות לוטננט אלדו ריין (בראד פיט), שיוצאים למשימה לחסל את צמרת הפיקוד הנאצית. מולם עומד אחד האויבים המסוכנים ביותר שידע הקולנוע – הקולונל האנס לאנדה (כריסטוף וולץ זוכה האוסקר).

פני הרוע: אבל אמרנו בלי נאצים, לא? נכון, אבל הכוונה הייתה לגרסה הקלאסית של המרצחים הארורים, ע"ע אמון גות' השטני מ"רשימת שינדלר". קולנול האנס לאנדה אינו עוד נאצי רגיל כי אם אחת הדמויות המקוריות והייחודיות ביותר שבדה טרנטינו הגאון ממוחו הקודח. כה ייחודי למעשה, שטרנטינו כבר התייאש מאיתור שחקן שמסוגל יהיה לגלם אותו, עד שנמצא כריסטוף וולץ המבריק. לאנדה רהוט ואינטליגנטי בצורה בלתי רגילה, והילוכו האדיב ושופע החיוכים מסתיר צייד מתוחכם ביותר. עכביש רב־זרועות שמתחיל לפרוש את רשתו המסועפת לפני שטרפו מבין בכלל כי הוא ניצוד, כשמאחורי כל מילה, מבט ופעולה שהוא מבצע ישנו תכנון מדויק שתכליתו עוד השלמה מוצלחת של משימת חייו שבה הוא כה מתגאה – ציד יהודים.
פסגת הפחד: לאנדה מופיע בבית הקפה ומתעקש לשוחח ביחידות עם עמנואל (שושנה). הוא מרגיע את חששותיה בחיוכו המקסים ומזמין להם שטרודל. הדופק שלנו, יחד עם זה של שושנה, עולה למקסימום בזמן שאנו מנסים להבין האם הוא מזהה אותה ובעוד רגע יגיע סופה.
אנטון שיגור
"ארץ קשוחה" (2007)
צייד טקסני בשם לואלין מוס (ג'וש ברולין) נתקל בזירת עסקת סמים שהשתבשה וליד אוסף הגופות הוא מוצא שני מיליון דולר. הוא מחליט לקחת אותם לעצמו ומכאן מתפתח מרדף מדמם בינו לבין אנטון שיגור (חוויאר בארדם זוכה האוסקר), הרוצח השכיר המפלצתי שנשלח בעקבותיו.

פני הרוע: אמאל'ה ואבאל'ה. האחים כהן בשיתוף עם בארדם הצליחו ליצור כאן את מי שהוא ככל הנראה הדמות האנושית המפחידה ביותר שידע הקולנוע. למעשה, הוא כמעט הצליח להעפיל למקום הראשון ברשימה זו. עם המראה המשונה בדגש על התסרוקת המוזרה, הדיבור הקר והמאיים והמבט עוכר השלווה, מהשנייה הראשונה שלו על המסך שיגור יעביר בכם צמרמורת. ומרגע שגם תבינו מה הוא מסוגל לעשות, כל הופעה שלו תכניס אתכם לכוננות ספיגה מעוררת אימה. שיגור הוא פסיכופט אמיתי שנהנה מהציִד. הוא חסר רחמים, ללא שום ערך לחיי אדם, אמפתיה וחרטה. איש אינו בטוח מפניו, וההבנה כי מרגע שהוא נכנס לסצנה כבר אין יותר לאן לברוח, הופכת אותו למלאך מוות אמיתי. הוא יהרוג את כל מי שעומד בדרכו לביצוע המשימה וזה כולל גם את אלו ששלחו אותו אליה. מפלצת אדם שאמורה לאכלס רק חלומות בעתה.
פסגת הפחד: המפגש הראשון עם שיגור כולל לא יותר מדיאלוג קצר בינו ובין בעל מכולת תמים. ולמרות זאת, שיגור מצליח להעלות זיעה קרה על מצחם של הצופים בהילוכו הנינוח ובקולו הרגוע שכולו רוע אלים שממתין להתפרץ.
חניבעל לקטר
"שתיקת הכבשים" (1991)
סוכנת האף־בי־איי הטירונית קלריס סטרלינג (ג'ודי פוסטר זוכת האוסקר) נמצאת במצוד אחר רוצח סדרתי אכזר. הסיכוי היחידי שלה ללוכדו הוא לבקש עזרה מאסיר שיושב באחד מבתי הכלא השמורים ביותר – הפסיכיאטר הקניבל המבריק והמסוכן ד"ר חניבעל לקטר (אנתוני הופקינס זוכה האוסקר).

פני הרוע: בסופו של דבר, המקום הראשון המפוקפק היה תמיד שמור לד"ר חניבעל לקטר, הפסיכיאטר המפלצתי שמאגד בתוכו את תכונותיהם הנפשעות של כל הדמויות ברשימה ועוד מוסיף כהנה וכהנה. כבר ממפגשם הראשון, כשהוא כלוא בתא מיוחד וקלריס משוחחת עמו מבחוץ, אין בכלל ספק מיהו זה ששולט לגמרי בסיטואציה. לקטר הוא אמן המניפולציות שמנצל את יכולותיו כפסיכיאטר כדי לחדור לראשם של קורבנותיו ולהתעלל בנפשם השברירית. יותר מכך, לקטר הוא תמיד האדם החכם ביותר בחדר, ומי שחשב שהצליח להתל בו יגלה מהר מאוד כי לקטר כבר נמצא עשרה צעדים לפניו. אה כן, מדובר גם בקניבל אמיתי ורצחני, סוציופט חסר רגש, חסר מצפון וחסר כל עכבה אנושית שחוגג את ניצחונו על טרפו באכילת הכבד שלו על כוס קיאנטי משובח. אגב, נוכחותו של לקטר היא כה עוצמתית, שלמרות זמן מסך של 24 דקות בלבד, נותר הרושם שהוא מרכז הסרט.
פסגת הפחד: לקטר בורח ממעצר כשהוא מתחזה לאחד השוטרים שפצע אנושות. בזמן שכוח המשטרה המיוחד עוד מנסה לצוד אותו בבניין, השוטר "הפצוע" מתעורר באמבולנס, מסיר מעליו את המסכה החיה שהסוותה את זהותו, ופניו חורשות הרשע של לקטר מתגלות.