מעת לעת המציאות הישראלית נאלצת להתמודד עם סוגיות של דת ומדינה הגורמות לשסע מעמיק בחברה הישראלית. חוק הגיוס הוא הסוגיה החשובה ביותר בתחום, והוא משתלב היטב במחלוקת על הניסיונות לערוך שינויים במערכת המשפט. כבר בימים אלו, כשהכנסת נמצאת בפגרה, אנשי המחאה עברו לעסוק במאבק ציבורי נגד חוק הגיוס: הפגנות בבני־ברק, מאמרים בעיתונים ופוסטים ברשתות החברתיות.
לרוב הסוגיות הללו מפתח משותף לפתרון: הבחירה בין הכרעה להסדרה. האם פנינו להעמיק את המאבקים בתוך החברה הישראלית, או שמא נפנה לייצר מהלכי הסדרה וגישור? הבחירה בהכרעה מחזקת באופן מיידי מאבקים ומחפשת מנצחים ומנוצחים. תפיסת ההסדרה, לעומת זאת, יוצרת מציאות שבה בכל רגע נתון כל אחד מהניצים הוא גם מנצח וגם מפסיד, ומעל לכול היא פועלת לצמצום סכסוכים.
המשימה שקברניטי החברה הישראלית מכל גוני הקשת צריכים לעסוק בה היא בניית מנגנון המקובל על כל המגזרים ומיוצגים בו כל הצדדים – מועצת חכמי התורה של ש"ס, מועצת גדולי התורה, בתי המשפט ובתי הדין, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני, ארגון רבני צהר, פורום תקנה ועוד. למנגנון הזה, שכולם מיוצגים בו, יובאו המחלוקות הדרושות הסדרה, ובו ייקבע פתרון שיהיה מקובל על כולם.
החברה הישראלית עשירה במנגנוני הסדרה ובמנגנונים לקידום רעיונות, אבל למרבה הצער כולם מגזריים או ממוקדי נושא. טרם השכלנו להעמיד מנגנון הסדרה אחד חוצה מגזרים, שאנו מסוגלים לנהל בו את כל המחלוקות. אין ספק שמרכיב התדמית ויחסי הציבור משפיע על העמקת המחלוקות והשסעים, ולכן נכון למנגנון ההסדרה לפעול בשיטת קמפ־דיוויד: קיום דיונים חסויים מעיני התקשורת. מוכרת הטענה שכנסת ישראל היא האכסניה המשקפת את ההרכב של הציבור הישראלי, ולכן ההכרעות צריכות להתקבל שם. ניסינו את המתכונת הזאת מאז קום המדינה, ולא ראינו שהיא הובילה להפחתת השסעים. בחירת נציגים נפרדים מטעם המפלגות תייצר ריחוק שיאפשר עבודה ממוקדת סביב הנושאים הנדונים.
אציג כאן פרטים אפשריים להסדרת שבת הישראלית, כדי להבין כיצד לשנות מציאות בתוך מרחב ההסכמות. מנגנון כזה יכול להגיע להסכמה, לדוגמה, על האפשרות לפתוח מסעדות כשרות בשבת בהתאם למודל של חדר אוכל בבית מלון, להזמין הצגות ללא חילול שבת למרכזים קהילתיים, להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בידי חברות פרטיות ונהגים שאינם יהודים ושיש להם יום מנוחה אחר, ולפתוח מוזיאונים בשבת ללא מכירת כרטיסים.
המהלכים הללו, ורבים כמותם, פועלים בתוך מסגרת ההלכה ומשנים משמעותית את אופייה של השבת הישראלית. אין לי ספק שאפשר לגבש הסכמות גם בעניין חוק הגיוס, כאשר מצד אחד שומרים על אופי חברת הלומדים ומצד שני מגדירים מחדש את התרומה והשירות לחברה בישראל. תפיסת ההסכמות אפשרית ומעשית – צריך רק לרצות לבחור בה.
רועי לחמנוביץ היה מנכ"ל קואלציית "שבת שוויון"
