במשך עשרות שנים נענו אלפי חיילים לקריאת ה"אחריי" של מפקדים בכירים למען הגנת מדינת ישראל והשגת ניצחון. עתה, לאחר שפשטו מדים והצטרפו בקול תרועה רמה למחאה, נראה שקריאת "אחריי" הפכה לקריאת "אחריי המבול". זהו מטבע לשון המביע את אדישותו של אדם לגבי מה שיהיה בעתיד, לאחר עזיבתו, פרישתו או מותו, מתוך הנחה שאירועי העתיד לא ישפיעו עליו. הקריאה הזו עלולה להובילנו לאבדון.
הקריאות חסרות האחריות שמשמיעים בכירי מערכת הביטחון לשעבר מעל כל במה מחריפות ועולות מדרגה. עד כה הם התמקדו בהשפעה על הזירה הפנים־ישראלית באמצעות כלי תקשורת מקומיים, אך לאחרונה החלו לפעול בזירה הבינלאומית, באמצעות התקשורת הזרה. לדידם, הוצאת דיבת הארץ תעצים את להט המחאה נגד הרפורמה ותסייע לסכל את מדיניות הממשלה. זאת על אף הפגיעה הקשה בביטחון המדינה וסיכון אזרחיה. אחרת, קשה להסביר את דברי ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, שב־6 בספטמבר אמר בריאיון ל־AP שישראל נוקטת מדיניות אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון: "בטריטוריה שבה שני עמים נשפטים תחת שתי מערכות משפטיות – זו מדינת אפרטהייד".
זו לא הייתה פליטת פה אומללה וחד־פעמית. בריאיון ב־27 ביולי בכאן רשת ב' אמר פרדו ש"אנחנו עוברים תהליכים הדומים לקו־קלוקס־קלאן", ארגוני טרור גזעניים בארצות הברית הדוגלים בעליונות לבנה, בגזענות ובשנאת מיעוטים. עוד טען פרדו שראש הממשלה חבר "למפלגות גזעניות נוראיות", ושעמדותיו "לא רחוקות מהן".
רצף האמירות הללו מצביע על שימוש בשיטת ה"השחרה" הנהוגה בארגונים מסוימים, שנועדה הפעם להפעיל לחץ דווקא על מנהיגי ישראל הנבחרים באמצעות ביקורת פומבית קשה, הוצאת דיבה ועיוות המציאות, תוך פגיעה בתדמית המדינה ובביטחון משרתיה, לכאורה.
פרדו אינו לבד במערכה. גם אלוף במיל' עמירם לוין, סגן ראש המוסד לשעבר, אמר בריאיון לכאן רשת ב' ב־13 באוגוסט ש"ביו"ש 57 שנים אין דמוקרטיה – יש שם אפרטהייד מוחלט". הוא הוסיף שצה"ל "נרקב מבפנים… ומתחיל להיות שותף בפשעי מלחמה", תהליך הדומה לתפיסתו למה שקרה בגרמניה הנאצית. סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן היה מי ש"פרץ את הדרך" ו"זיהה תהליכים" בנאום לציון יום השואה ב־4 במאי 2016, כשאמר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני שבעים, שמונים ותשעים שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".
ייתכן שהחוט המקשר מוביל לרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שבהזדמנויות שונות דיבר סרה על המדינה, על מנהיגיה ועל ראש הממשלה נתניהו. בינואר 2018, למשל, שוחח ברק עם חניכי מכינה והשווה באופן עקיף אך ברור למדי בין האפרטהייד בדרום אפריקה לנעשה בישראל.
פרדו, לוין, גולן, ברק ואחרים היו מפקדים עתירי זכויות שתרומתם לביטחון המדינה מוכחת, וראויה להערכה ולהוקרה רבה. אלפי חיילים צעדו בעקבותיהם למערכה, למשמע הקריאה הברורה "אחריי". עם פרישתם, וביתר שאת בגל המחאה הפוקד אותנו, גובר חלקם בהעמקת השסע, המתח והאיבה בין חלקי החברה. לא זו אף זו, הם תורמים את חלקם למסעות הכפשה והסתה לא רק בתוך החברה הישראלית, ומחמשים בדבריהם את אויבי המדינה ועוכרי ישראל בארץ ובגולה, לקראת היום שבו יחל "מבול" תביעות משפטיות והתקפות מדיניות, או היום שבו חלילה תפרוץ מלחמה.
לקראת השנה החדשה ויום הכיפורים הממשמש ובא, מן הראוי שה"לשעברים" הללו יפגינו קצת יותר אחריות, ישלטו במוצא פיהם ובמעשיהם ויסייעו להשכנת שלום בתוכנו ולא מלחמה. עליהם לסייע בהגנה על ביטחונה של ישראל מפני דורשי רעתה ולהדוף כל ניסיון לפגוע בתדמיתה. סורו מרע ועשו טוב, כפי שעשיתם במשך שנות שירות ארוכות.
אל"מ במיל' טל בראון הוא יועץ אסטרטגי לעמותות, יזם עסקי וחברתי וחבר תנועת "הביטחוניסטים"
