יום רביעי, אפריל 2, 2025 | ד׳ בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

"חוק הפטור משירות" – מתנה של הקואליציה למתנגדי הרפורמה

החרדים לא עומדים להתגייס בקרוב, אך עיגון הפטור הזה בחקיקה יבעיר את השטח וירחיב את השסע בעם

העיסוק בחוק "הפטור משירות" בימים סוערים אלה, נראה כמו מתנה גדולה שמספקת הקואליציה למתנגדי הרפורמה המשפטית. מיום הקמת הצבא ועד היום התגייסו לצה"ל חרדים וערבים מעטים בלבד, ונראה שזה לא עומד להשתנות בקרוב.

השדרה הציונית המרכזית – בציבור החילוני ובציונות הדתית – המשיכה להתגייס למרות חוסר הצדק שבכך. כעת אצה הדרך לממשלה להביא את הפטור משירות לחקיקה, מה שצפוי להוציא רבים לרחובות, להגדיל את השסע בעם, ולבזבז משאבי ממשלה על חקיקה מיותרת. החוק לא ישנה דבר; הוא בסך הכול משקף מציאות עגומה בת 75 שנה. שני עשורים אחרי חקיקת חוק טל נראה שהמציאות ניצחה אותו, ויש להניח שהיא תנצח כעת פעם נוספת.

היה ראוי להשקיע את הזמן היקר הזה בחקיקה בעלת משמעות, בחוקים צודקים שמבטאים התקדמות, תוך מאמצים לאיחוי השסע בעם. במקום זאת בוחרים נבחרינו להבעיר את השטח בחוקים חסרי משמעות, ולמרבה הצער לציונות הדתית יש תפקיד מרכזי בכך.

בתפקידיי זכיתי להיפגש רבות עם הרב חיים דרוקמן זצ״ל. בדרך כלל קדמה לפגישה שיחת תיאום קצרה, טכנית לכאורה, אבל כזו שלימדה רבות על הרב ועל המגזר שייצג. על אף בקשתי להגיע לבית הרב ולחסוך ממנו את הטרחה, הרב נהג בקביעות להשיב לי בחן: "אתה מוזמן אליי תמיד, ואתה יודע שאני שמח שאתה מגיע אליי, אבל עבורי להגיע לבניין המטה הכללי של צה"ל ולפגוש אותך זה ממש לגעת בגאולה. אנא ממך, אל תמנע זאת ממני".

הרב חיים דרוקמן. צילום: אריק סולטן

בעשרות פגישות שנכחתי בהן בין רבנים בכירים בציונות הדתית ובין בכירי צה"ל, הרבנים דאגו להדגיש פעם אחר פעם: "צה"ל הוא אנחנו. השירות בצה"ל הוא ערך עליון אצלנו, בהיותו חלק מרכזי מהסיפור ההיסטורי של שיבת העם היהודי לארצו. אנחנו מחנכים לשירות קרבי ולשירות משמעותי". שיעור הגיוס של בני הציונות הדתית מוכיח שאין אלה דברים מן השפה לחוץ. והנה, נציגי הציונות הדתית בכנסת עומדים לתמוך בחקיקת פטור משירות, בכסות הטענה המתחמקת ״הסכמים קואליציוניים״. הזו הציונות הדתית?

המושג "צבא העם" מבטא השתתפות רחבה ככל האפשר במאמץ הביטחוני, במסגרת ארגון שעדיין משקף את המכנה המשותף הרחב ביותר שיש לנו כאן. ניהול רגיש וחכם, כזה שרואה את צורכי החלקים השונים בחברה הישראלית, הצליח לשמר בהצלחה את המבנה המורכב הזה במשך 75 שנים. קשה עד בלתי אפשרי להסביר לנוער הנדרש לשרת, לעמוד בחזית, לעצור את חייו ולהתנדב לשירות המדינה, שיש כאלה המקבלים את מלוא הזכויות ולא נותנים כלום בתמורה, והכול בחסות החוק.

כדי למנוע תופעות טבעיות של קריאות לצדק וכדי למנוע סרבנות המונית, אסור לשלוח יד אל החוק המדובר, שאין מי שמסוגל באמת להסביר אותו (אני כמובן מתנגד לאירועי הסרבנות האחרונים, ואיני חושב שהם הפסקת התנדבות או התייצבות. זו סרבנות בפועל. המילים פחות חשובות, אך כרגיל – התוצאה קובעת).

אך בניגוד להוצאת דיבתו של דור הצעירים שלנו – "דור הסמארטפונים והטיקטוק" – מדובר בנוער טוב, שאפתן, שרוצה לשרת את המדינה. מי שמתרגש מבעיות מוטיבציה מוזמן להגיע לגבעת הגיבוש בקורס הטיס או לימי המיון ליחידות המיוחדות, ולראות את הפנים.

הנוער טוב וחכם, אך לא מוכן שיכניסו לו אצבע בעין. מנהיגות אמיצה אמורה לדעת מתי לעצור ולקחת בחשבון שיקולים רחבים, לטובת כלל המדינה ולא כאלה שמשרתים אינטרסים של קבוצה אחת בלבד. שנה רגועה.

אלוף במיל' מוטי אלמוז היה ראש אכ"א,דובר צה"ל, ראש המנהל האזרחי וראש מטה פיקוד המרכז

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.