פסק דין של בית המשפט העליון שפורסם בשלהי חודש מאי עסק בעניין כוונת המדינה לממש צווי הריסה שהוצאו עוד בשנת 2009 למקבץ בנייה לא חוקי, המאוכלס על ידי פלסטינים. המקבץ, הכולל בית ספר שהוקם על ידי גורמים אירופאים, שוכן בשולי כביש מספר 1 בין ירושלים לים המלח, בשטח האסטרטגי המכונה E1, בתחום השיפוט של ישובים ישראלים.
בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים בהם השופטת ענת ברון, קבע בפסק דין ארוך, מפורט ומנומק, כי לא נפל כל פגם בהחלטות המדינה באשר למימוש אכיפת צווי ההריסה הסופיים שהוצאו לבינוי במקבץ. פסק הדין ניתן לאחר שבית המשפט השתכנע כי המדינה הכשירה עבור תושבי המקבץ מגרשים לבנייה על חשבונה בעלות של מיליוני ש"ח וכי היא תבנה עבורם בית ספר חלופי ומודרני.
כחודש לאחר שניתן פסק הדין, בזמן החופשה השנתית של בית הספר ומשהסתיים צום הרמדאן, החלה המדינה לבצע פעולות הכנה בשטח עם הכוונה למימוש פסק הדין. או אז, בתחילת חודש יולי, הגישו עורכי דין, שנשכרו על ידי הרשות הפלסטינית לייצג את תושבי המקבץ, עתירה חדשה המבקשת למנוע את ההריסה. למרבה הפליאה, אותה השופטת ברון, שהדיו בה חתמה על פסק הדין רק שבועות אחדים קודם לכן טרם יבשה, החליטה להוציא צו האוסר על מימוש פסק הדין.
ימים ספורים לאחר מכן, הגישה המדינה תגובה מפורטת המסבירה מדוע אין כל עילה לעצירת פעולות אכיפת החוק במקום. בתגובה נטען כי החלה הצבת המבנים לבית הספר החלופי, ומן השופטת התבקש לבטל את הצו שהוציאה. המדינה הוסיפה כי ממידע שהגיע אליה, בכוונת הרשות הפלסטינית לקצר באופן חריג את חופשת הקיץ ולפתוח את שנת הלימודים בבית הספר המיועד לפינוי כבר באמצע חודש יולי, זאת כדי לסכל את מימוש פסק הדין.
השופטת ברון, מצדה, בהחלטה לקונית ובלתי מנומקת, קבעה כי הצו יוותר על כנו וקבעה כי יתקיים דיון בעתירה, שקבעה ל-1 באוגוסט. בחסות הצו שהוציאה השופטת וכפי שהזהירה המדינה, לפני שבועיים בטקס רב רושם ובהשתתפות בכירים ברשות הפלסטינית, נפתחה שנת הלימודים במבנה הבלתי חוקי.
גם מבלי לצלול לפרטי הפרטים של העתירה, אפשר לקבוע בוודאות כי התגבשה בעניין זה דוקטרינה משפטית הנקראת "מעשה בית דין" שתכליתה פשוטה – מניעת דיון כפול בנושא בו בית המשפט כבר דן והכריע. הנה כי כן, החלטתה של השופטת ברון ניתנה תוך חריגה בוטה מעקרון סופיות הדיון המונע פתיחה מחודשת של הכרעות שיפוטיות שניתנו במסגרת פסקי דין חלוטים.
הקושי בעמדת בית המשפט מתחדד לאור העובדה כי רק לאחרונה, בשני מקרים שונים, ביישוב בית אל ובשכונת נתיב האבות בגוש עציון, בשם אותו עקרון של סופיות הדיון, בית המשפט העליון עמד על הריסת מבנים, שכבר אושרה להם תב"ע לפני מועד מימוש פסק הדין. זאת בניגוד למצב בעניין מקבץ "חאן אל אחמר", שבו למבנים הבלתי חוקיים אין ולא יהיה כל היתר. מדובר בהחלטה המשקפת אפליה חריפה ובלתי מוסברת באכיפת החוק בין תושבים באותו תא שטח, והמפילה לבנה נוספת מאמון הציבור בבית המשפט העליון.
