אֶגְרוֹף בֶּחָזֶה

אֶגְרוֹף בֶּחָזֶה

 

 

מְקֻבְּלָנוּ: הַכֵּה עַל חָזֶךָ

וְלֹא עַל חֲזֵה חֲבֵרְךָ.

לוּ יְהִי הַדָּבָר לְמוּדָע וּלְזֵכֶר

וִיהִי זֵכֶר זֶה לִבְרָכָה.

 

אַךְ הַכְּלָל הַנָּכוֹן בְּרָמַת אָח אֶל אָח,

הַכְּלָל הַמְּדַיֵּק אֶת הַצַּו שֶׁל הַהַךְ,

הֻפְנַם עַד גֻּזְמָה בְּעִוּוּת מְשֻׁנֶּה

בְּרָמַת הַצִּבּוּר, הַמִּכְלוֹל, הַמַּחֲנֶה – 

 

וּבְזֹאת הָרָמָה מְקֻבָּל, זֶה קָרוֹב

לִמְלֹא חֲמִשִּׁים שָׁנָה,

לְהַכּוֹת אֶת חַטַּאת הָאוֹיֵב בְּאֶגְרוֹף

עַל חָזֵנוּ, חֲזֵה הַמְּדִינָה,

 

וּמִדֵּי יוֹם כִּפּוּר

לְהַפֵּךְ הַסִּפּוּר

בְּאַלָּה וְשַׁמְתָּא

וְלוֹמַר: אַשְׁמָתָהּ.

 

אַךְ מֵאָז שֶׁנּוֹצְרוּ פֹּה הִלְכֵי-מְתָחִים

וְנוֹלַד מַחֲנֶה שֶׁל מִלְחֶמֶת-אַחִים

עִם צוֹפָר כְּשׁוֹפָר וְעִם סֵמֶל אֶגְרוֹף

שֶׁהֶחְלִיט כִּי צָרִיךְ אֶת הַגֶּשֶׁר לִשְׂרֹף,

 

מַתְחִילִים חֲבֵרֵינוּ לַצַּד הַמֻּתְקָף

לֶאֱחֹז בָּאֶגְרוֹף הַלָּזֶה בְּמוֹ כַּף,

בְּאֶגְרוֹף הַתּוֹקֵף, וּבְטוֹן מִתְרַעֵם

לְהַכּוֹת בְּחָזֵנוּ, חֲזֵה חַבְרֵיהֶם.

 

לְהָטִיחַ בַּצַּד הַסּוֹפֵג אֶת הַמֶּתַח.

לְהַגִּיד: אֶת עַצְמֵנוּ אֲנִי מַאֲשִׁים.

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְפַבְּרֵק פֹּה סִימֶטְרְיָה,

כְּאִלּוּ הָיָה פֹּה שִׁוְיוֹן בֵּין גּוּשִׁים.

 

זֶה יָפֶה. זֶה מַחְמִיא:

אֶת הַכַּף הַמּוּנֶפֶת

לְהַטִּיל בְּעַצְמִי,

לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ.

 

אַךְ רוֹאֶה הָרוֹאֶה וּמֵבִין הַמֵּבִין:

הֵם מַכִּים עַל חֲזֵה רוֹטְמָן, סְמוֹטְרִיץ', לֵוִין,

נְתַנְיָהוּ וְכֻלֵּי בְּכָל הָעָצְמָה

בְּ"אָשַׁמְנוּ" – שֶׁמִּי לֹא כָּלוּל בּוֹ? עַצְמָם.

 

וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹמַר, אַף כִּי אֵין זֶה נָעִים:

יֵשׁ תּוֹקֵף וּמֻתְקָף. יֵשׁ טוֹבִים וְרָעִים.

יִתְוַדֶּה הַיָּחִיד עַל עַצְמוֹ; אַךְ צִבּוּר –

כְּצִבּוּר – יֵשׁ אֶחָד בְּוִדּוּי יוֹם כִּפּוּר,

רַק אֶחָד, שֶׁקָּצֵהוּ, בְּרֹאשׁ גֵּיסוֹתָיו,

מְתֹעָד הַשָּׁנָה בּוֹ מֵאָלֶף עַד תָּיו. 

 

שֶׁאָשַׁם. רַק אֶחָד. לֹא נַגִּיד פֹּה בָּגַד,

אַךְ בָּגַד בָּאֵמוּן, וְיַגִּידוּ בְּגַת.

גָּזַל דַּעַת. גָּזַל הַשְׁקָעוֹת. דִּבֵּר דֹּפִי.

הֶעֱוָה וְהִרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ בְּאֹפֶן

זָד וְחוֹמֵס. טָפַל שֶׁקֶר.

יָעַץ רַע וְכִזֵּב. לָץ-בְּשֶׁקֶל.

מָרַד. אוֹי, יִגְנַח הַחַזָּן פֹּה. מָרַד!

נִאֵץ עַד כְּדֵי "נָאצִים" וּפִיו לֹא נִצְרַד.

סָרַר בַּדְּרָכִים וּבַקַּמְפּוּס עָוָה, 

פָּשַׁע בְּנַתְבָּ"ג וְצָרַר בַּצָּבָא,

רָשַׁע וְשִׁחֵת, תִּעֵב וְהִשְׁחִית 

וְתִעְתַּע ("הֲפִיכָה מִשְׁטָרִית!").

 

צַד אֶחָד זֹאת עָשָׂה. הוּא וְזֶהוּ.

יִתְעַשֵּׁת וְיַכֶּה עַל חָזֵהוּ.

בְּאֶגְרוֹף הַנִּבְזֶה אַל נַכֶּה בֶּחָזֶה:

לֹא אֲנַחְנוּ אָשַׁמְנוּ בַּמֶּרֶד הַזֶּה.