קומץ הפורעים שהפרו ברגל גסה את תפילת יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף, כמו גם במוקדים נוספים בתל אביב, ביפו, בחיפה, ברחובות, בגבעתיים ובזיכרון יעקב, אינם מייצגים את אנשי המחאה.
אנשי המחאה הם ציונים ליברלים, החרדים לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. הם לא אנטי-ציונים ובוודאי שאינם אנטישמים. לעומתם, לאספסוף שהפריע לתפילות יום הכיפורים אין דבר וחצי דבר עם דמוקרטיה, ליברליזם, ציונות או יהדות. מדובר בקומץ קטן, חלול ומונע שנאה, שקשור בקשר הדוק למופע של ה"אחים לנשק" בתכנית "60 דקות".
אלה כמו אלה חותרים, מדעת או מריקנות, נגד הרעיון הציוני ונגד מדינת ישראל.
"אחים לנשק" פגמו בהגנה ובהצדקה המוסרית לקיומה של מדינת ישראל, ושיחקו לידי הגרועים שבאויבנו כאשר הפכו מחלוקת לאומית לנזק בינלאומי וטענו לעיני מיליוני צופים בעולם שמנהיגי ישראל אינם מוסריים, החלטותיהם זדוניות, והתוצאות מכך עלולות להיות, ולעיתים הן אכן, הרג ילדים.
כל ישראלי וציוני בר דעת, הבין מיד את הנזק העצום שנגרם למדינת ישראל, לצבא ההגנה לישראל, ללוחמינו ולממשלות ישראל – לא רק זו הנוכחית, אלא ממשלות ישראל שיצטרכו מעתה להתמודד עם הנזק האדיר שעשו לנו ה"אחים לנשק".
החרו ובאו אחריהם הפורעים מכיכר דיזינגוף שכמו במופע אימים צרחו, קיללו, פיזרו סידורים על הריצפה, החרימו כסאות וניאצו את המתפללים ההמומים, שהורכבו מכל הקשת היהודית-ישראלית: חילונים שרצו קצת מטעמו של היום הקדוש, מסורתיים ודתיים לגווניהם. בקיצור, עמך ישראל.
הקומץ הזה ניסה לשמוט את ההצדקה המוסרית לציונות, והיא אלפי שנות קיום יהודי. כל בר דעת יודע שללא יהדות אין זכות קיום למדינת ישראל. הציונות היא בסך הכל התפתחות בסיפור היהודי, פרק חדש, חוליה בשרשרת; שמשמעה הוא חזרת עם ישראל לארצו, והגשמת לאומיותו בכלים של מדינה מודרנית. רעיון עתיק, בלבוש חדש.
תל אביב אינה עיר חילונית או ליברלית. תל אביב היא עיר יהודית. במעשיו, פגע הקומץ הן בזהותה היהודית של העיר, והן בזהותה וערכיה הדמוקרטיים.
אכן, יש מחלוקות ביננו, והן תמשכנה להתקיים. זה טבעי ומתבקש לעם שנמצא בבניה, והגיע משבעים מסורות, לשונות ותרבויות. אנו נלבן אותן בעדינות, באחריות, בקצב שבו עם מלבן מחלוקות ומצמיח מוסדות, נורמות וארגונים שנועדו לייצג ולייצר את האתוס המתהווה שלו.
לעומת תהליכי ההתפתחות הטבעיים שנדרשים לנו כאומה וכלאום, מנסה הקומץ לכפות הכרעות מיידיות על מרבית העם. לא בדמוקרטיה ליברלית חפצם, כי אם בדיקטטורה כנענית. דהיינו, במחיקת הזהות היהודית וניסיון לטעת תחתיה זהות כנענית של "בני מקום" נטולי דת.
המיעוט הקיצוני הזה לקח מדינה שלימה בשבי, ומנסה להוביל לכאוס, ולרמיסה של כל הסכמה עדינה שנבנתה כאן.
צריך שיהיה ברור, אם הקומץ הזה ינצח, זה עלול להיות סופה של מדינת ישראל, משום שמדינת ישראל בנויה על הרעיון הציוני, שיונק מיהדות, ומחבר באופן עדין בין יהדות ודמוקרטיה.
עלינו להוקיע בנחרצות את הקומץ שיצא מכלל שליטה, לשלול ממנו את הלגיטימציה לחבל במפעל הציוני, ולסמן לו את מקומו האמיתי, שולי שוליה של החברה הישראלית.
אנחנו לא נשנא, לא נכליל את כל המחנה, ולא ניתן יד לניתוק חלילה בין חלקי העם. אבל הגיע הזמן לשים סוף לטרלול. אנחנו, הרוב הציוני במדינת ישראל – מימין ומשמאל – נתקן את הנזקים, ונמשיך לבנות באחריות ובסבלנות את מדינת ישראל האהובה שלנו.
