אין משהו מהנה יותר מלראות עסק שפורשׂ כנפיים ויוצא מתוך הגבולות שלו, מצליח לגדול למרחבים חדש. בעצם יש: לראות איך הקהל מחזיר לו חיבוק נלהב. מחלבת "עברי" הוקמה במשק עזריה לפני ארבעים שנה, ולאחר שעברה לניהול הדור השני החלה לארח בימי שישי מבקרים, עם תפריט שהתבסס על התוצרת המשובחת של המשק. בקיץ האחרון החליטו להתרחב ועברו לריאה הירוקה החדשה של גוש דן, פארק אריאל שרון (או בכינויו המוכר יותר: חירייה), בבית קפה של ממש. הקונספט מזכיר עגלות קפה: אין צורך בהזמנת מקום מראש, ההגשה עצמית והישיבה בטבע.
הגענו לפה ביום שישי בבוקר של ערב ראש השנה, כשאין מסגרות ועם ישראל מחפש בהמוניו קצת ירוק, קצת קפה, קצת פחמימה. בית הקפה ניצב על גבעה עם דק ענקי שמוצל בפרגולה ועם בריכת נוי צמודה. בדרך אליו מדשאות רחבות ידיים שעליהן פזורות שמשיות וספסלים. למרות התור העצום (במתחם שהו מאות אנשים) הכול תוקתק תודות לארבע קופות שלא הפסיקו לעבוד, ותוך פחות מרבע שעה כל האוכל שהזמנו כבר היה מוכן.
פתחנו עם עברי זוגי – מגש גבינות שכלל ארבעה משולשי גבינות קשות וחצי קשות מחלב צאן ובקר, ערמה של כדורי בייבי מוצרלה לצד עגבניות שרי בכמה צבעים, זיתים שחורים, חמאה, קונפיטורת אפרסק וכמובן פוקאצ'ה לוהטת עם עשבי תיבול. הצמדנו לה כוס גוורץ צונן של יקב הר תבור כי אי אפשר באמת בלי והרגשנו קצת טוסקנה. המשכנו לאגף הסלטים, החלק החלש של המקום. הסלט היווני היה סך כל המצרכים שלו (חסה, מלפפון, שרי, צנונית, בצל סגול, קלמטה, בולגרית) אבל לא הייתה בו נשמה. גם רוטב השמן זית ולימון שהוגש בצלוחית פלסטיק נפרדת ביאס, שהרי שום דבר לא ישווה לסלט שעורבב כדבעי ביד בוטחת.
משם הגענו אל הבצקים וטוב שכך. מתוך מבחר מסחרר של קלצונות לקחנו את הפטריות שהגיע (כמו שאר הקלצונות) עם קונפי שום ותערובת עלים ירוקים. הוא כלל תערובת פורטבלו ושמפיניון צלויות, בצל מקורמל וגבינת מוצרלה מותכת שנמתחת ונמתחת ושבבי גבינת פקורינו־כמהין ממעל. הקלצונה הייתה נדיבה גם בגודלה וגם כי התפקעה ממילוי.
המנה הכי מקורית פה היא פיצה בוראטה – בצק פיצה שנאפה בטאבון לוהט ומעליו רוטב עשיר עשוי עגבניות טריות. כשהוא יוצא מהתנור מפזרים מעליו עלי רוקט ירקרקים וחתיכות עגבניות שרי. או אז הוא עובר לעמדה המיוחדת והפתוחה שבה הטבח מניח מעל הפאי את חבילת הבוראטה השמנמנה ומתחיל לפרוס אותה בסכין נדנדה ענקי מול עיני הסועדים המתפעלים. קצת שמן זית, נגיעות בלסמי מצומצם, טימין ושום, והמנה מוכנה. והיא טעימה כמו שזה נשמע. הבוראטה הרכה והקרירה נספגת בבצק החם והאוורירי ויוצרת ביס שהוא פשוט חלום.
הקינוחים היו מוצלחים אף הם. קלצונה מפוצצת בשוקולד ומסקרפונה, שהיא כל מה שמדמיינים כשמפנטזים על המנה הזו, ועוגת גבינה באסקית גבוהה ומרשימה (אם כי לא מאוד באסקאית) שהוגשה כשמעליה רוטב קולי תות שדה.
כל המנות מוגשות בחד־פעמי, אבל עם זאת נראה כי בהשפעת האכסניה המודעות למחזור גבוהה והמנקה מסתובב עם פח מפוצל, כך שרוב הקרטונים והכלים לא נזרקים לריק.
"עברי בפארק" תסגור לכם פינה בשישי ולא רק, במיוחד אם אתם קבוצה גדולה וספונטנית. גינת משחקים בהחלט חסרה כאן אבל אפשר לתת לילדים סתם להתרוצץ חופשי. מומלץ להביא בימבות, משחקי קופסה, יצירות וכמובן מחצלת. פתרון מצוין לימי חול המועד (במקום תוקם סוכה ושעות הפעילות יורחבו ל־8:30־16:30, במקום להיסגר כרגיל ב־15:00) במיוחד אם משלבים עם ביקור בספארי או במוזיאון האדם והחי.
