רבים סבורים כי המפגש בין עולם הפשיעה הפלילי לעולם העסקים הכלכלי מסתכם בסוגיית דמי החסות, פרוטקשן. ואולם, לא כך הם פני הדברים. הפשיעה לוטשת עיניה לעולם הכלכלי ונוגסת בכל חלקה טובה בו. הטיית מכרזים, הלבנת כספים, שימוש במערך הלוגיסטי לצורכי פשיעה, השתלטות על ארגונים וכסף גדול ועוד.
סיפורי הפשיעה מוכרים וידועים, אך לא תמיד אנו ערים להשלכות העברייניות על פעילותו התקינה של המשק. כך למשל, ב־10 בספטמבר נרצח עובד בכניסה למפעל בצפון. במקרה אחר, מנהל מפעל שסירב לקבל עובד נורה ברגליו על ידי רעול פנים בכניסה למפעל.
בימי שומר החומות, רכזי המודיעין הארגוניים העבירו מידע חשוב על עובדים שהשתתפו באירועים אלימים ואף הביעו תמיכה בטרור
"שלא תעז להגיע למפעל", הזהירה הודעת ווטסאפ בערבית, ששוגרה למנהל משמרת בחברה מובילה. הרקע לאיום היה רצונו לפטר עובדת שמדי לילה במהלך המשמרת הייתה יוצאת להיפגש עם בן זוגה שהביא לה "אוכל". ה"אוכל", התברר, היו מנות סמים שהיא הייתה מעבירה ללקוחותיו של בן זוגה במהלך העבודה. בחברה אחרת בצפון הארץ, שני בניה של עובדת נרצחו במסגרת סכסוך דמים בין ארגוני פשיעה, וביתה הוצת. המנהלים תהו אם ביקור תנחומים אצלה עלול לסכן גם אותם, ומה יקרה אם תשוב לעבודתה.
אלה הן רק דוגמאות מעטות לאירועי פשיעה הפוגשים את הפעילות העסקית־כלכלית בישראל, וביתר שאת בחודשים האחרונים.
מסייעים למשטרה
תחום הביטחון הארגוני שינה את פניו בעשור האחרון. ממנהל משק, ששימש גם כקב"ט המטפל בניהול השמירה, חברות וארגונים ואפילו ההתיישבות העובדת החלו להעסיק רכזי מודיעין ארגוניים, העוסקים בניהול הביטחון והסיכונים מחד גיסא ובהפעלת מודיעין למניעה, סיכול ופענוח של אירועי פשיעה כמו גניבות, מעילות, הונאות, דרישת דמי חסות, סמים, אלימות (פלילית ולאומנית), עבירות מין ועוד.
ההבדל המרכזי בין הביטחון המסורתי – שומרים, גדרות ושערים – ובין המודיעין הארגוני, הוא שהמודיעין עוקב אחר כל מה שמאחורי הפעילות השגרתית, ועשוי להאיר את עיני מקבלי ההחלטות במידע רב־ערך שיכול להשפיע על חיי הארגון. רכזי המודיעין הארגוני עוסקים במיפוי האיומים והסיכונים העומדים לפני הארגון. זה כולל ריכוז וסקירה מדוקדקת של כל אירוע שהתרחש בעבר, היכרות אינטימית עם כל מי שנוגע לארגון, וגיוס ואיתור מקורות רלוונטיים שמסייעים למנוע ולסכל פשיעה בארגון ונגדו. הנהלת הארגון מצידה מכווינה את הרכז במטרותיה, פורסת בפניו את תחומי העניין שבגינם נדרש לה המידע, ומשרטטת יחד עימו את כלל האיומים והסיכונים שעלולים לפגוע באינטרסים של הארגון.
היינו מצפים אולי שמשטרת ישראל היא שתיתן את המענה הזה, אך למרבה הצער, בשל עומס בלתי סביר של משימות מחד גיסא ומחסור בכוח אדם מאידך גיסא, מערך האכיפה המשטרתי איננו מצליח לעשות זאת. במציאות זו, המודיעין הארגוני הוא הכרחי להגנה על כלכלת המדינה, באמצעות שמירה על נכסיהן של החברות העסקיות המובילות את המשק. המודיעין הארגוני, הפועל בתוך החברות עצמן, מתבסס על היכרות אינטימית עם התהליכים בארגון, עם העובדים ועם עברם, ועשוי לזהות קשרים אפשריים לעולם הפשיעה שבחוץ. הוא מכיר את הלכי הרוח והמגמות, ומסייע בהתנהלות ארגונית נכונה ובהורדת רמת הסיכון למנהלים בארגון.
פעמים רבות עובדי הארגון, הסובלים מאירועי פשיעה בערים, ביישובים ובכפרים שבהם הם מתגוררים, מוצאים כתובת לתלונותיהם אצל רכזי המודיעין הארגוניים. במקום שבו פנייה למשטרה עלולה להסתיים בדליפה לעבריינים, רכזי המודיעין משמשים צינור מידע בטוח להעביר דרכו מידע לרשויות האכיפה.
תרומתם של רכזי המודיעין הארגוניים חורגת לעיתים מגבולות ארגונם: הקשר ההדוק בינם ובין רכזי השטח של המשטרה והשב"כ, מסייע לחשוף ולסכל פשיעה ואף טרור. כך למשל, במהלך ימי שומר החומות, במאי 2021, העבירו רכזי המודיעין הארגוניים מידע רב וחשוב על פעילות בתוך הארגונים השונים, ועל עובדים שהשתתפו באירועים אלימים ואף הביעו תמיכה בטרור ובאלימות. לאחרונה הועבר לשב"כ מידע על עובד פלסטיני באחד המפעלים שחילק ממתקים לאחר רצח חייל בפעילות טרור. בעקבות זאת נשלל מאותו עובד אישור הכניסה לישראל והעבודה בה.
חוק קורא לגנב
הפשיעה הגוברת אינה עוצרת בשערי המפעלים. סכסוך בין כנופיות עבריינים מוצא את דרכו לפסי הייצור, כאשר בני משפחה משני צידי המתרס עובדים על אותה מכונה. מנהלים חוששים לפטר עובדים בשל השתייכותם למשפחות ולארגוני פשיעה אכזריים.
פרט לסחיטת דמי חסות, ארגוני הפשיעה מגלים מעורבות אינטימית בעסק הנסחט. תוך הטלת אימה הם מכתיבים לנסחטים מי יספקו להם מוצרים שונים – מגבינה ובשר, דרך דלקים וסולר וכלה בשירותים כמו פינוי אשפה, הובלות ואף ראיית חשבון; כל דבר שיאפשר להם שליטה מלאה בתנועות הכספים בעסק, הן לצורך הגדרת גובה התשלומים והן לצורכי שימוש במערך הכספים להלבנת הון של כספי הפשיעה שלהם.
המפעלים והארגונים העסקיים הפועלים בישראל מוגנים בגדרות פיזיים ואף בשמירה אנושית, אך לפעמים דווקא החוק הוא שמייצר את החלל שלתוכו נכנס הפשע. קחו למשל את חוקי צנעת והגנת הפרט, הסכמים קיבוציים ואף נהלים פנימיים, האוסרים לתעד אזורים שלמים בשטח המפעלים. אלה הופכים ל"שטח סטרילי" העלול לשמש לפעילות פלילית, סחר ושימוש בסמים, חבלה, ונדליזם ואפילו אספקת שירותי מין בתשלום.
בעבר נתקלתי בחברה מוכרת שאחד מעובדיה מת במהלך משמרת ממנת יתר באחד מחדרי השירותים. באופן אירוני, הגדֵרות המגינות על המפעל מפני פגיעה מבחוץ, מספקות הגנה דווקא לפשיעה מבפנים מפני המשטרה – שלרוב נעצרת בשערי המפעל בבואה לחקור פשעים. הנוהל השגרתי, המחייב את השומר לקבל אישור כדי לאפשר את כניסת המשטרה, הוא זמן יקר ערך לפושעים לצורך העלמת ראיות.
מפת מודיעין נבנית מחלקי פאזל המגיעים מגופי מודיעין שונים. בשנים האחרונות, רכזי המודיעין הפועלים בתוך הארגונים מספקים לגופי האכיפה חלק חשוב מהפאזל, שעד כה היה נסתר מעיניהם. רכז המודיעין הארגוני הוא אצבע נוספת בכף היד של גופי האכיפה, ומשלים אותה לאגרוף המכה בבטן הרכה של הפשיעה. המודיעין הארגוני משמש עיניים ואוזניים לגופי האכיפה המוסדיים. שיתוף הפעולה בין העולם שבחוץ למתרחש בחצרות המפעלים ובמשרדי החברות, הוא הכרחי לטיפול בפשיעה על צורותיה השונות.
יניר מלך, לשעבר רכז מבצעים מיוחדים בשב"כ, הוא מנכ"ל חברת "אביר – מודיעין וביטחון" ומחבר הספר "פשיעה בע"מ", שראה אור בהוצאת סלע מאיר
לקריאת "משחקי ריגול" – גיליון מיוחד על עולמות הביון – לחץ כאן
