המהפך שעולם הרפואה עבר במאה השנים האחרונות ובפרט בעשורים האחרונים, הוא לא פחות ממדהים. הקפיצות הגדולות התחילו לרוב בתגלית מדעית שאחרי הרבה עבודה קשה הפך לטיפול רפואי שהציל את חייהם של רבים ושיפר את חייהם של רבים יותר.
יש מעט מאוד דוגמאות לתגליות מדעיות שהובילו להצלת חייהם של מיליוני בני אדם בתוך פחות מדור. לרשימה הקצרה שכוללת את גילוי האנטיביוטיקה וגילוי האינסולין התווספה עכשיו טכנולוגית ייצוב ה-mRNA. על פניו לא נשמע כמו משהו מאוד מרגש או חשוב אבל התגלית אליה הגיעו חתני הפרס נובל הטריים קטלין קריקו ודרו וייסמן לפני פחות משני עשורים אחראית להצלת חייהם של מיליוני בני אדם בשלוש השנים האחרונות ומי יודע כמה עוד בעתיד. אותה תגלית אפשרה פיתוח סוג חדש של חיסונים שחולל מהפכה בהתמודדות עם נגיף הקורונה ועשוי לחולל מהפכה בהתמודדות עם מחלות נוספות לרבות סוגים מסוימים של סרטן.
החיסונים חוללו מהפיכה ברפואה המונעת, הקטינו תחלואה, סיבוכים ומוות בכל העולם. מדובר בשיטה טובה, בטוחה, טבעית, יעילה ונגישה. כבר שנים משתמשים בשלוש טכנולוגיות עיקריות לחסן בעלות עקרון זהה: חשיפה של מערכת החיסון למחולל המחלה בצורה מבוקרת על מנת לאפשר למידה שלו בתנאים שלנו כשאנחנו בריאים וחזקים. הבעיה שבמרוץ החימוש של הטבע מחוללי המחלה לא מחכים שנפתח נגדם חיסון. תמיד אפשר לפתח חיסון חדש, אבל זה לוקח זמן לא מבוטל. זמן יקר שעולה בלא מעט חיי אדם.
התפרצות מגפת הקורונה לפני קרוב לארבע שנים הביא איתה אתגר חדש. מגפה עולמית, נגיף חדש שאין מולו שום טיפול, שום חיסון ושום אמצעי רפואי להתמודדות. את התוצאה כולנו מעדיפים לשכוח. הקהילה הרפואית הייתה צריכה לפתח חיסון ומהר בשביל להחזיר את החיים למסלולם וכאן פיתוח המבוסס על תגליתם של קריקו ווייסמן נכנס לפעולה. החיסון מבוסס על מקטע קטן מתוך "הוראות ההפעלה" של הנגיף. מקטע שבדרך כלל מתפרק מהר מדי, אבל בזכות השינויים אותם פיתחו מחזיק מעמד בדיוק מספיק זמן בשביל לגרום לתאים שלנו לייצר חלבון אחד של הנגיף ולעורר נגדו את מערכת החיסון. את התוצאה העבירו בניסויים קליניים מהירים אך יסודיים ובתוך פחות משנה החלו לחסן את אוכלוסיית העולם במבצע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. לפי ההערכות, חיסוני הקורונה הצילו את חייהם של מיליוני בני אדם.
זה לא נגמר פה: הטכנולוגיה החדשנית שאפשרה פיתוח מהיר של החיסון, מאפשרת גם התאמה מהירה שלו לווריאנטים חדשים שמופיעים כל כמה חודשים ומאפשרת התמודדות יעילה יותר עם המגפה מבלי לחזור להגבלות הקשות שהיו בעבר. הטכנולוגיה מאפשרת גם ייצור המוני הרבה יותר קל של חיסונים חדשים ובעתיד ניתן יהיה להקים מפעלי חיסונים נגד כל מני מחלות במקומות שונים בעולם ולהנגיש אותם לאוכלוסיות רחבות שלא הייתה להם גישה לרפואה מערבית עד כה.
בעזרת הטכנולוגיה הזאת ניתן יהיה גם להילחם במחלות הסרטן, בעזרת חיסונים מותאמים אישית לחולה. קיימים כבר מספר ניסויים קליניים בהם פיתחו בזמן קצר חיסון מותאם לגידול הספציפי של החולה ועוררו נגדו את מערכת החיסון. תוצאות אותם ניסויים נראות מבטיחות ויכול מאוד להיות שאנו עדים לסוג טיפול חדש ויעיל נגד סוגים מסוימים של סרטן. זה גם לא חייב להסתיים פה, באותו האופן ניתן לרתום את כוחות המחשוב הגדולים שיש כיום ולתכנן חיסונים נגד מגוון של מחלות שעד כה היה קשה לפתח נגדן חיסונים – שחפת, מלריה, אולי אפילו HIV. השמים הם באמת הגבול.
וכל זה לא היה יכול לקרות ללא הנחישות של שני מדענים אמריקאים שלא התייאשו והצליחו לייצב את מולקולת ה-mRNA מספיק זמן בשביל שתוכל לגרום לתאים לייצר חלבון חדש. הרבה אנשים חייבים ועוד יהיו חייבים להם את חייהם.
