קולם של החקלאים העוסקים בקטיף רימונים מתערבב ברחש עגלות הפעוטות המתגלגלות בשבילי קיבוץ מירב. הקיבוץ הוקם לפני 41 שנה ובו 150 משפחות, התושבים קמים עם אור ראשון לעמל יומם, אנשים חרוצים גרים שם בגלבוע. הם אינם ממהרים רק לעמל, אם תסתובב בין השבילים לא יקשה עליך למצוא את הנשים המתגוררות ב"בית בגלבוע", מעון לנשים בעלות צרכים מיוחדים שאומצו אל חיק הקיבוץ, תמשיך ישר ותעבור ליד "הבית המאזן" בית התומך במבוגרים מתמודדי נפש. לך עם השביל ותפגוש בכניסה למרכולית הקטנה חקלאים אנשי חינוך וצבא שבאים לקנות חלב בבוקר. זאטוטים קטנטנים בעגלות לול נוסעים אל "בית התינוקות". ומסביבך שדות שפוכים הרחק, מאופק ועד סף וחרובים וזית וגלבוע. אנשים ונשים עם ברק ציוני בעיניים משלבים תרומה קהילתית חקלאות וציונות. לעת ערב יושבים במרפסת על כוס קפה ועוגת גבינה והעמק נאסף ביופי שעוד לא היה כמוהו.
בחצי השנה האחרונה זה כבר לא אותו העמק ולא אותו הבית, מפסח שעבר מדי שבועיים מטחי יריות מנשק אוטומטי נורים אל בתי הקיבוץ מהכפר השכן ג'ילבון. לקח לקיבוצניקים זמן להבין מה קורה שם בכפר, הם הגיעו לדבר עם ראש הכפר, הזכירו לו שהם מעסיקים כבר למעלה מ-20 שנה את תושבי ג'ילבון ממש אצלם בקיבוץ, הושיטו יד לשלום, האמינו שהיונה תנצח את העיט. וכעבור יומיים- שוב ירי מקלעים על רכב סיור צבאי שעבר באזור, קליע חודר, באורח פלא החייל לא נפגע. עבר שבוע ושוב ירי על בתי קיבוץ מירב, הפעם גם זוהתה פגיעה באחד הבתים. שוב ירדו קיבוצניקים לכפר ג'ילבון, שוב ביקשו והפצירו בתושבי הכפר לשוב ולחיות בשלום. הרי קיבוץ מירב נמצא בתוך הקו הירוק!
תושבי הכפר הנהנו בהסכמה, הרי אנחנו עובדים אצלכם ומכירים כבר עשרות שנים. וביום ששי האחרון, חג האסיף בקיבוץ ובשמים עיט. שוב מטח יריות על הבתים, הפעם היו ילדים בחוץ, כולם השתטחו על האדמה וזחלו באימה אל תוך הבתים. אנשי צבא מעריכים שמאות כדורים נורו, למרבה המזל "רק" כמה קליעים פגעו בבתים. אתמול- הירי כוון גם ליישוב גן נר שבשיפולי הגלבוע. כ- 15 פיגועי ירי בחצי שנה.
כניסה לרשתות החברתיות ולטלגרם מראה שתושבי הכפר ג'ילבון קוראים בריש גלי לפגיעה בתושבים ובחיילי צה"ל, מעודדים התפרעויות וחותרים לגירוש היישוב והצבא מן הגלבוע, מסיתים לטרור וירי על בתים, ירי על משפחות, ירי על עגלות ילדים.
מי יהיו קורבנות הטרור על הגלבוע? מי יהיו אלה שלא יוכלו לשוב? איך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין שיורים על אזרחים ישראלים וצה"ל חסר אונים?
אלפים הגיעו השבוע לצעדה על הגלבוע, צועדים מקיבוץ מירב אל מלכישוע, דרך שבה מטיילים עוצרים אחרי טבילה בסחנה, מסלול קליל שעוברים בו לפני טיול בנחל הקיבוצים, דרך נוף פסטורלית שהפכה למוקד טרור. צועדים וקוראים למנהיגים ובעיקר לצה"ל הגנו עלינו!
כבר כמעט התרגלנו לטרור ביו"ש, הפנמנו שעדיף לא לעבור בכביש הבקעה, שגור על לשוננו המונח "עוטף עזה" כמקום בו בלוני נפץ מתעופפים ורקטות משוגרות, כמו לוח דמקה עוד ועוד אזורים בארץ נצבעים בשחור, האם ישראל צועדת לקראת "עוטף גלבוע"? האם גם הגלבוע יצבע בשחור?
