מי לא גזר קופון על סיפור היריקות לעבר נוצרים נושאי צלב השבוע? כל ראשי המדינה והצמרת הביטחונית יצאו בהודעות גינוי ובהצהרת אמונים לחופש הפולחן "לכל הדתות" בירושלים. ראש הממשלה, למשל, הזכיר ש"ישראל מחויבת באופן מלא לשמור על הזכות הקדושה של פולחן ועלייה לרגל לאתרים הקדושים של כל הדתות. התנהגות פוגענית כלפי מתפללים היא חילול הקודש והיא לא מתקבלת על הדעת. נגלה אפס סובלנות כלפי כל פגיעה במתפללים".
גם דוברי המשטרה לא החמיצו את ההזדמנות לזכות בתואר "אבירי הצדק". "מפכ״ל המשטרה רב־ניצב יעקב שבתאי הנחה את מפקדי המחוזות לתת תשומת לב מיוחדת לאירועים שבהם נרשמת פגיעה באזרחים או במבני ציבור ותפילה על רקע דתי", נמסר מהמשטרה. "חופש הפולחן הוא סלע קיומה של חברה במדינה דמוקרטית והמראה המוכר ביותר בתבל הוא של חיים משותפים של כלל הדתות בעיר העתיקה בירושלים. ירושלים היא סמל כל הדתות וכך היא תישאר תוך שמירה על ביטחון אנשי הדת המתפללים והמטיילים מכל דת שהיא״.
במקביל, ממש באותם רגעים, הוסיפה המשטרה לעצור בסיטונאות יהודים שביקרו בהר הבית וחרגו מעט ממערכת הכללים הנוקשה המוכתבת שם. כמה וכמה יהודים אמיצים הצליחו להגניב להר לולב, בימים שההר נפתח בהם למבקרים כמותם, וברוב המקרים שילמו על כך בעיכוב משטרתי ובהרחקה מנהלית ממושכת משטחו. כמעט שמונים עצורים, מעוכבים ומורחקים נמנו בחמשת ימי חול המועד שבהם ההר היה פתוח ליהודים.
החידוש המפוקפק של חג הסוכות הזה היה מצלמות משוכללות יותר שהותקנו מעל ראשי השוטרים, במטרה לצלם את הקבוצה היהודית בכל משך העלייה כדי לתפוס גם את אחרון "מפירי הנהלים". במקביל, בנחישותה למנוע תיעוד של מעשי השתחוויה, נטילת לולב ושאר מצוות יהודיות מתוך חרדה שאלו יופצו ברשת ויגרמו לזעם בעולם הערבי, החרימה המשטרה לא פעם את מכשירי הטלפון של העולים. במקרה אחד לפחות, יהודי שהעביר בעוד מועד את מכשיר הטלפון שלו לאדם אחר נעצר בחג עם ילדיו ונלקח לתחנת המשטרה.
הטענה הרשמית היא שהטלפונים הללו נתפסים כראיה לצורך משפט עתידי, אולם נראה שזהו תירוץ בלבד ושהמטרה האמיתית היא להרתיע את ציבור עולי ההר מלצלם ולפרסם את ההתנהלות בו. בכך למעשה נוטלת המשטרה מהציבור היהודי הפוקד את ההר את כבשת הרש שלו – היכולת לתעד את מעשי השוטרים ולהפיץ בעולם את עובדת דריסת היהודים בלב בירתם בידי כוחות הביטחון של מדינת היהודים.
מותר להמר שהניסוי החדש הזה לא יצליח. ראשית, אפילו מאיראן – להבדיל – זולגים תיעודים של מעשי הרשויות. ב־2023 אי אפשר לחסום מידע לאורך זמן. יעיד על כך השוטר שנתפס בהר בשבוע שעבר כשהוא מנסה לשווא ובאלימות לגרום לכל האזרחים הסובבים אותו להימנע מצילום. שנית, כי זה לא יעזור לשכך את הזעם האסלאמי. גם בלי סרטונים מפלילים של נטילת לולב בסתר, המוסלמים רותחים על עצם ההתעוררות היהודית ההמונית ביחס להר הבית. לא יועיל לנסות להסתיר זאת מעיניהם או להתכחש לשינוי המתרחש.
במקום לשמוח בתנועה העממית הנוהרת אל ההר, במקום לקדם את פניה בברכה ובחיבוק ממסדי, הרשויות עושות ליהודים העולים להר את מה שהצעירים החרדים בסרטון שפרסם ניר חסון עשו לנושאי הצלב בוויה דולורוזה: יורקות עליהם, מבזות אותם ודואגות לדרוך עליהם. הכול כמובן מתוך תקווה שהתופעה ההולכת ומתרחבת הזו תיעלם.
היא לא תיעלם. ככל שהמדינה תנסה לרמוס את ההמונים הללו, לדכא את זכויותיהם, להעביר אותם מסלול ייסורים מהסוג שהנוצרים המצולמים ניסו לדמות – היא תשיג את ההפך. התסיסה על דיכוי זכויות היסוד – שהמפכ"ל וראש הממשלה מצהירים ללא הרף על נאמנות להן – תשחרר אנרגיות רדומות שגם כך מתעוררות מתרדמה בת אלפיים. השינוי שהרבים הטורחים ומגיעים אל ההר מקצות הארץ מייחלים לו יגיע, במוקדם או במאוחר. המדינה יכולה לבחור להילחם בתמורה הזו או להצטרף אליה, אבל אין בכוחה למנוע אותה. במוצאי חג סוכות שנשבר בו שיא העלייה למקום הקדוש – מוטב להקדים ולהכיר בכך.
