אבא שלי, צבי צמרת ז"ל, תמיד התנגד למונח עוטף עזה. לתפיסתו, יישובי העוטף אינם עוטפים את רצועת עזה, אלא בראש וראשונה עוטפים את מדינת ישראל. מגיע לאנשים המדהימים הגרים שנים בצל טילים, בלוני תבערה, התנכלויות בלתי פוסקות ומצוקה יומיומית שלא יחברו אותם לעזה אלא להדגיש כי הם חלק ממדינת ישראל ומגנים על גבולנו. הם חלק בלתי נפרד מישראל והם עוטפים אותנו, מגנים עלינו ונמצאים בקו הראשון.
הראשונים שאימצו את המונח עוטף ישראל היו אנשי "מסדר הדר", אותו הקימה משפחת גולדין ומטרתו להחזיר לישראל את הדר גולדין, אורון שאול ואברה מנגיסטו. הקבוצה המסורה של "מסדר הדר" מגיעה מידי שבוע לעמוד באנדרטת החץ השחור, כמה מאות מטרים מגבול רצועת עזה וקוראת להחזרת הבנים לישראל.
עכשיו יש לנו שם בעזה עשרות בנות ובנים, ילדות וילדים, נשים וגברים, צעירים ובוגרים, שנלקחו ממסיבה, מביתם וממיטותיהם ביישובי העוטף. יש לנו מאות אנשים שנרצחו, נפצעו או נחטפו רק כי רקדו או ישנו במיטותיהם בתוך שטחי המדינה שלנו, אבל קרוב מידי לגבול. יש לנו הרבה מאוד בנים שצריך להחזיר.
יישובי עוטף ישראל הם אנשי הקו הראשון שלנו, הקו שנפגע קשות ושילם מחיר כבד מנשוא. האנשים המדהימים האלו, שספגו עבורנו שנים רבות, עטפו כל השנים אותנו, את כל תושבי מדינת ישראל – וקרסו. כל עדות לתופת שהתחוללה שוברת את הלב, והלב בוכה על אחינו ואחיותינו, אנשים שהכרנו ושלא הכרנו כאחד.
תושבי העוטף, שורדים אהובים ואמיצים – עכשיו התפקיד שלנו לעטוף אתכם. זה אולי מעט, זה אולי מאוחר, אבל עכשיו זה האתגר של כולנו. המשא לעטוף את מדינת ישראל כבר לא עליכם, השליחות לעטוף היא של כולנו.
זוהי מלחמת עוטף ישראל. מלחמה על הבית.
