עם של מטורפים, תאמינו לי.
ברצינות. כולם פה משוגעים. כשמתחילה מלחמה, במקום לברוח מהמדינה הם הופכים עולמות כדי לחזור לארץ המדממת שלהם,
במקום להתחמק מהסכנה הם ניצבים מולה עוד לפני שקראו להם, עומדים בפקק אינסופי בדרך למילואים כאילו זאת הופעה בפארק הירקון.
יש להם מדים בהיכון למטורפים האלה, מדים מקופלים יפה בארון, למילואים או לחירום, מה שיבוא קודם.
עם של מטורפים, תאמינו לי, כולם פה.
זורקים להם משהו על חוסר כלשהו למשפחות או ללוחמים וכולם רצים להשיג להם אותו כאילו זה אייפון חדש, מדברים איתם על לוחמים רעבים והם מעמידים מטבחים שלמים על הרגלים ושולחים את האוכל כמו וולט על ספידים.
מציפים באהבה, מגזימים בכמויות, מעמיסים משאיות, תורמים ללא גבול, מפרקים סוכות ללוחמים שיצאו לקרב, מחבקים משפחות של מגויסים, מארחים משפחות מהדרום והצפון, רק תנו להם מילה, הם ירוצו קדימה, כמו מטורפים.
מי משוגע? העם הזה, הוא משוגע.
