רבה של ירושלים, מורנו הרב אריה שטרן, גדול בתורה ואציל נפש, בוזה בגסות בידי שני ח"כים, איציק שמולי ותמר זנדברג. הדבר דורש מחאה חריפה, והיא אכן נחתמה בידי 250 רבנים גדולי תורה. אך דומני שהללו פגעו בכבודו לא פחות משמחו למען כבודו. הרב שטרן כתב בשפה ברורה ועדינה את החשש לילדים שייוולדו מפונדקאות לזוג גברים (המחקרים שאני מכיר מצדיקים את טענתו במידה רבה), ועל כך הותקף. מודעת תומכיו הגדירה את ההומוסקסואלים כסוטים, וכתבה ביטויים נוספים הטעונים לעניות דעתי שיפור ועידון. איני בטוח שלכך כיוון הרב שטרן.
אבהיר את עמדתי בעניין ההומוסקסואלים. התורה הגדירה את מעשה משכב הזכר כתועבות כנען, ועל פי דיניה (שאינם נוהגים היום) יש בו גם חיוב מיתה בהתראה ועדים. זאת יש לומר בלא למצמץ! אך הומוסקסואל הוא אדם שבנטייתו המינית, ובמקרים רבים היא נטייה גנטית שעימה נולד, אין בו משיכה מינית לאישה. אין זה הופך אותו חלילה לסוטה. אם הוא מתרחק מן העברה הנזכרת, למרות נטייתו, הוא עשוי להיות צדיק גמור וחלק ונחלה לו עם אנשים יראי שמיים ואוהבי השם. חלק מבעלי הנטייה הזאת חשים מורחקים מקהילת אוהבי השם שלא בצדק, ויש להקשיב לזעקתם.
יהיה מי שיטען, שחזקתו של בעל נטייה כזו גם לעבור את העברה. אך אין זה נכון ככלל, ויש ארגונים של הומוסקסואלים המקבלים על עצמם ועל חבריהם להימנע מן האיסור החמור. מה זכותנו לחשוד בהם חינם?
גם אדם שחלילה נכשל במעשה כזה, אם הוא מודע לכישלונו ועושה הכול כדי לתקן את מעשיו, אינו מופקע מקהילתנו. איש מאיתנו אינו מוחזק צדיק גמור, וכולנו בחזקת חוטאים המשתדלים לתקן.
מאידך גיסא ברור שהעוברים את העברה או את הדומה לה בפרהסיה, וחזקתם בכך, וללא כל רצון לתקן או להימנע ממנה, אין להם מקום בקהילה שומרת מצוות. ה"גאים" המנסים במופעים פרובוקטיביים, בלבוש תואם ובדרכים אחרות לפתות אחרים להתנסות בחוויה המינית הנזכרת, הם בחזקת מי שכל שומר נפשו ירחק מהם.
נשוב לענייננו: הומוסקסואל בעל הנטייה המינית הנזכרת אינו סוטה. אני מניח שהרבנים חותמי המודעה אכן התכוונו לעוברי העברה בזדון ובקביעות, אך הם לא נזהרו, וכללו בדבריהם אנשים צדיקים הנרדפים על לא עוון בכפם, ולעיתים מובדלים שלא בצדק מקהילת עובדי השם. הרבנים עברו בשוגג על איסור הלבנת פנים, שאין חמור ממנו. עליהם לתקן זאת, וחזקתם שיעשו כן!
אנו מחנכים במאמצים גדולים לא מעטים מבעלי הנטייה הנ"ל, שלעיתים הם באים מבתינו שלנו, לשמור את התורה ואת דרך ה'. מודעה כזאת דוחפת אותם כמעט בכוח להתייאש מקהילת שומרי המצוות, ואחריתו של ייאוש זה – מי ישורנה?
סגנונה הכולל של המודעה שפורסמה אינו נעים. הוא עלול לדחות ציבור גדול מאיתנו וממאבקנו הצודק בניסיון הבוטה לפרק את המשפחה היהודית. בסקר שהתפרסם עתה צוין שרוב הציבור הציוני־דתי תומך בהפגנות הלהט"ב. הכתב נטה להאשים בכך את התקשורת החד־צדדית, אך לדעתי אפשר שמודעה בסגנון הנ"ל אשמה בכך לא פחות.
רציתי לכתוב על הבוטות של המתקפה הכוללת של הלהט"ב ועל איומי השיימינג שלהם בכל מי שיעז לא לתמוך בהם כספית ורעיונית. רציתי לכתוב על ניסיונותיהם לפתות בני נוער שלא גיבשו את זהותם המינית ללכת בדרכם. רציתי לכתוב על חשיבותה של המשפחה היהודית, אב, אם וילדיהם הטבעיים. רציתי למחות על כך שהיועמ"ש והפרקליט הצבאי הראשי כאילו נעמדו לפתע באמירותיהם בראש הפגנת הלהט"ב הבוטה או מטרותיה.
רציתי גם לעמוד על הכישלון שבהפעלת תאגיד השידור הציבורי, שנקט כאן עמדה חד־צדדית של חלוקה לבני אור ולבני חושך, נגד כל מה שמצווה עליו החוק. זהו כישלון אישי של ראש הממשלה, שנתן נפשו על העניין ובזבז עליו כספי ציבור רבים. הכישלון הזה מעמיד לדעתי סימן שאלה גם על שיקול דעתו בענייני ביטחון חשובים.
אך על כל זה לא אכתוב. עד שננקה את המחנה שלנו מטעויותיו, אינני רואה זכות לבוא בטענות אל הזולת.
